עשה לי את השבוע 
יום שלישי אנו בדרך לירושלים (סיור פתיחה של יש"מ "ירושלים בירת ישראל") עם כיתות תפנית התלמידים נרגשים , יש משהו מיוחד בירושלים שסוחף את התלמידים ואני נסחף איתם . 
בדרך אני חושב לעצמי … כבר למעלה מ 30 שנים אני מסייר עם תלמידים בירושלים ומעולם לא הרגשתי שובע ! ההפך בדיוק , בכל פעם אני חש מחדש את האווירה המיוחדת של העיר . 
מישהו מקריא את תפילת הדרך ואני מוסיף בליבי לאחר האמן את תפילת המורה , "אלוהים עשה שיתגשמו מטרות היום , שנצא בשלום ונחזור בשלום , שהתלמידים ייהנו מהסיור ואולי קצת ילמדו ". 
התמהיל של היום מעיד יותר מכל על הייחודיות של ירושלים מורשת קרב , היסטוריה קרובה ורחוקה ולידה עכשוויות במיטבה . 
אני רואה את התלמידים נכנסים למוד אחר חלקם מוצאים וחובשים כיפות לכבוד העיר והאווירה המיוחדת .
מגיעים לירושלים מזג באוויר מפתיע את התלמידים למרות כל ההכנות , לך תסביר לילד מבת-ים כשהשמש זורחת מבין העננים שבירושלים מזג אוויר קריר וחורפי . הקור חודר לעצמות והערפל מהעננות הנמוכה רק מוסיף לאווירה המיוחדת . 
התלמידים חזק בתוך האווירה מקבלים את מזג האוויר בהתרגשות כאילו פעם ראשונה שקר להם . הם מחייכים עליזים ורציניים באחת , אני מסתכל עליהם איך הם נהנים ואומר לעצמי …" איזו מתנה נתן לי אלוהים להיות חלק מהכיף היומי שלהם ולהקנות להם חוויה שתלווה את חלקם גם שנים לאחר שהיום הזה יסתיים. 
לקראת סיום היום אנחנו מגיעים אל הכותל עברו הימים שתלמידים היו מגיעים אתנו לכותל בפעם הראשונה בחייהם , אבל תמיד וגם הפעם אני רואה את הרצינות והקדושה שמשרה המקום , איך הם רצים לכותל מי להניח תפלין ומי לבקש בקשות ומי סתם לגעת באבני הקדושה ההיסטוריים . 
בדרך חזרה שוב במקום הקבוע באוטובוס אני מתכנס בעצמי וחושב איזו עבודה כיפית זימן לי האל … בשבוע הבא שידור חוזר רק התלמידים משתנים .