עשו לי את השבוע !
פרויקט "יום ירוק" הוא שם של פרויקט שלא מרמז על העשייה הענקית שמאחוריו.

ביום זה מתגייסים צוות מורי השל"ח והמש"צים של מחוז תל אביב ליום שכולו נתינה והתנדבות.

 
פרויקט זה נולד בבית מדרשה של חברתנו אתי רביאן, מורת של"ח ומנחה מקצועית, שקידמה אותו והפכה אותו למותג ודגם חברתי.  אנו מובילים במחוז בתי ספר לתלמידים עם צרכים מיוחדים לטיול בחיק הטבע, והשנה, בנאות קדומים הקסומה והפורחת.  פרויקט זה מראה את הצד היפה בחברה הישראלית שכולו התגייסות ונתינה מתוך אהבה ורצון של כל הגורמים המשתתפים.

 
יום רביעי השבוע, "יום ירוק," היה אביבי ויפה והאיר את פניו לאוכלוסיית התלמידים המיוחדת מביה"ס השונים במחוז.

קבוצה של שנים עשר מש"צים תלמידי כיתות ט' י' מבית ספרנו נבחרו מקבוצה גדולה של מתנדבים למשימה.  פשוט לא היה מקום לכל מי שביקש להתנדב.  אותם מש"צים ונגה בת השירות הובלנו את  תלמידי ביה"ס המיוחד "מסילות" והצוות החינוכי המדהים שלו "בשבילי נאות קדומים" – יום שכולו כיף והפנינג ענק של הנאה ונתינה.

 
אני צופה בתלמידים שלנו המש"צים, שמחת החיים שלהם, הנתינה הבלתי מסויגת והלב מתרחב נוכח המחזה.  לעומתם, אני רואה את תלמידי מסילות, את החיוך שעל פניהם, את ההנאה הבלתי מוסתרת ממה שהם זוכים בו, ואני אומר לעצמי: עמוד בצד.  רק אל תפריע.  יש פה מהלך מושלם ומצליח.  טבעי לחלוטין.  איזה כבוד להיות חלק מזה, אני חושב לעצמי. 

באוטובוס בדרך חזרה לבת-ים, כולם כבר עייפים.  תלמידי מסילות וצוות העובדים הנהדר שלהם מרגישים שזהו. "היום הירוק " עומד להסתיים.  הם מפצירים בתלמידינו, "תבואו לבקר… רוצים עוד יום," מנסים לסחוט הבטחה.  ואנחנו מתפתלים נוכח הרצון לתת עוד.

הגענו לביה"ס מסילות, מתחבקים, נפרדים, מקבלים חיבוק אמיתי מלא באהבה והכרת תודה.  הלב נצבט.  אני שונא פרידות.  אני עולה לרכב, ובדרך הביתה פותח את הרדיו, שומע חדשות, ובאחת, חוזר לשגרה המעיקה.  זה עצור, ההוא מלשן, "יום שחור למדינה," מכריז הקריין.

אני סוגר באחת את הרדיו וחושב לעצמי, בחיי, עבודתי היא סוג של "שמורת טבע חברתית."  ממש "יום ירוק."

תודה למש"צים שייצגו את ביה"ס "רמות" כל כך בכבוד ביום זה.