תמיד כייף לצאת לטיול ועוד יותר לחזור ממנו עם סיפוק , להרגיש שחלקת בידע עם אחרים , להיות שותף לצוות של מורים שליחים שעובדים קשה, באחריות ונותנים מעצמם באהבה ובמסירות זה הדלק במנועים שמטעין אותי כל פעם מחדש .
במשך השנים מהניסיון שצברתי סיגלתי לעצמי מבט על העשייה מחוץ לקבוצה , מבט זה עוזר להסתכל על העשייה ללא מעורבות רגשית ובוחן אותה גם מבפנים וגם מבחוץ . 
בטיול הזה ראיתי צוות מורים שעובד קשה ההליכה במסלולים היא לא מיומנות שהם רגילים לה ובלילה לדאוג לילדים לזמן מנוחה וכמעט תמיד בניגוד לרצונם . בנוסף האחריות הגדולה שרובצת על הצוות הרי בסופה של המשימה צריכים להחזיר את הילדים הביתה בריאים ושלמים.
הטיול השבוע לא היה פשוט מבחינה ארגונית , להוציא קבוצה של 160 תלמידים ועוד צוות מורים , מאבטחים , מדריכים ונהגים היא פעולה מורכבת שדורשת מיומנות ,ידע . 
הוסיפו לזה את הרגולציה הקיימת היום וכמעט היסטריה שאוחזת בכל המערכות המפקחות על הטיולים במערכת החינוך, כך שהפעולה המורכבת הופכת למסובכת עוד יותר . במציאות העבודה שלנו קצת גשם ומסלולים נסגרים בפיננו ואנו מתבקשים להסיט טיולים לאזורים אחרים ובאחת כל שתכננת משתנה באחת.
מובילת טיול חייבת שיהיה לה בנוסף לידע ולהכרת השטח גם יכולת ארגון , תפקוד בתנאי לחץ ובעיקר מנהיגות שתדע לשמוע את כולם ולקבל את ההחלטה הנכונה והעיקר האחראית. 
הטיול שלנו השבוע זימן לורד בן ארצי מורת של"ח ברמות בת-ים את האתגר לתמרן טיול בתנאים קשים , המסלולים שתוכננו וגם האלטרנטיבות נסגרו בהוראת חדר המצב , וגם אלה שהוצעו היו בתנאים פתיחה לא נוחים (בוץ מהימים הגשומים הקודמים) להצלחת טיול . במצב כזה המתכון שנותן סיכוי להניע טיול בהצלחה הוא צוות מחויב בראשות מנהלת שכבה שמכיר ושולט היטב בתלמידים שמובל ומנווט בעזרת אחראית טיול מקצועית ומיומנת .
הוסיפו לצוות הזה את התלמידים הנהדרים של השכבה , לא נתקלתי במשך הטיול בבעיות משמעת להפך למרות התנאים הקשים הכל זרם בשקט , בשמחה והאווירה הייתה נפלאה . 
מניסיוננו אנחנו מכירים את נקודות התורפה בהם התלמידים מנסים לפרוק את האנרגיה המדהימה שלהם , בלילה – שקט מופתי , בסיום הארוחות – הילדים אוספים את כלי האכול לנק' הפינוי , בירידה למסלולים – אין ויכוחים כולם הולכים . ובעיקר הכל נעשה בקפדנות מלווה בחיוך ושמחה בכל פינה . 
היכולת הבלתי רגילה של ילדי ההיום להנות מכל רגע גם אם הם מקטרים באותה שנייה מפתיעה אותי כל פעם מחדש . 
וכך הפכה לה ההליכה במסלול הבוץ לחווית צחוק אחת גדולה שמה שמדאיג אותם מה יהיה עם הנעלים המכוסות בבוץ בסוף המסלול. כל מעבר רטוב הופך להמתנה קבוצתית להחלקה של אחד החברים ואולי המורה והטכנולוגיה של היום עוזרת להנציח את הרגעים המרגשים . 
והצימאון מלווה בסקרנות לדעת כל פעם מטעין אותי מחדש , ברגע שאתה (כמדריך) מצליח "לפתוח להם את העיניים" וללמד אותם לשים סימן שאלה על מה שהם רואים וחשים ? (הם שואלים כי הם רוצים לדעת) אתה מבין שהצלחת !!! 
הטיול מסתיים בדרך הביתה הצוות של המורים מתלונן על הרגלים התפוסות ועל העייפות המצטברת מהיומיים הלא שגרתיים ואני כהרגלי שוקע במחשבות ,מתכנס לעצמי ומחייך . 
את הרגליים התפוסות והעייפות במהלך הימים הקרובים ירגישו המורים אבל האמינו לי מניסיון זה יעבור .
מה שיישאר זו החוויה שנתנו המורים לתלמידים שלהם שתלווה אותם לעולמים . 
ולעצמי עוד טיול מסתיים כמו תמיד בהנאה וסיפוק גדולים .
אני מסתובב לאחור ומביט בתלמידים חלקם מנמנמים בעייפות על מושבי האוטובוס , אחרים מדפדפים בתמונות וכותבים את הסטורי שלהם , אבל לכולם חיוך על הפנים ! אני מסמן לעצמי עוד לייק . עמדנו בעוד משימה בהצלחה , החזרנו את כולם בשלום הביתה , עייפים , בעיקר מרוצים ואם קצת ידע על ארצנו היפה והמיוחדת . 
מקווה שהדלקנו להם את הרצון והחשק לטייל ברחבי ישראל בכל מזג אוויר וליהנות מיופייה . 
אחלה שכבה ! אחלה תלמידים אחלה צוות מורים , אחלה ורד .
עשיתם לי את השבוע