תלמידי שכבת יב מתכוננים היטב למסע. ראשת המסע ומנהלת השכבה Keren Jacob כנסה את המשלחת לעדכונים וצילומים עם הצוות המלווה.
עסוקה מהבוקר… 😳. מנהלת שכבת יב, Keren Jacob, בין תיאומי לוח המבחנים, מועדי ב ופעילויות השכבה, עובדת ללא לאות על ההכנות למסע לפולין.
כשכולם כבר בדרך הביתה ולפעילויות אחה״צ, חברי המשלחת עדיין בביה״ס ומנשנשים משהו לפני פגישות הכנה אחרונות עם מנהלת השכבה וראשת המסע, Keren Jacob.
יומן מסע. היום הראשון. Keren Jacob מעבירה אלינו:
יומן מסע. היום השני. הטמפרטורה: 1-. מיידנק.
יומן מסע. סיכום היום השני על ידי ראשת המסע, Keren Jacob. אזהרת תוכן: חלק מהתמונות קשות לצפייה.
פתחנו את הבוקר מחנה השמדה בלזץ – אחד משלושת מחנות ההשמדה לחיסול יהדות פולין.
·
היום נפתח ביער זביליטובסקה גורה, המכונה יער הילדים.
שבוע טוב 🕯🌿🍷
חברי משלחת יקרים !
אני חושב עליכם בהתרגשות , מכיר ויודע את גודל החוויה שאתם עוברים בימים אלו , חוויה שתחרט עמוק בלבכם ותוביל אתכם בהמשך חייכם ובעיקר תיתן לכם פרופורציות ותובנות לחשוב יותר וחשוב פחות .
בשנת 1993 יצאתי עם משלחת "רמות" הראשונה שיצאה לפולין ועם אבי כאיש עדות . החוויה האישית הייתה מטלטלת אבל היא עיצבה את חיי מרגע זה והלאה .
בעיירה (סלומניקי ) הסמוכה למקום עמידתכם היום באחד השטחים הפתוחים ליד תחנת הרכבת שלף אבי פתק והקריא לי צוואה שכתב 12 שנים קודם לכן (כשפולין הייתה סגורה בפני ישראלים) בעת שהודיע לו הרופא האישי שלו שחלה בסרטן ונותרו לו 3 חודשים לחיות … "אם תרצה לדעת מיהי משפחתך ? סע לסלומניקי למקום הזה ! כאן התעללו הנאצים הארורים …. " וההמשך מלווה אותי עד היום .
בהמשך נסענו לרחובות הסמוכים אליכם אל כור ילדותו של אבי , והוא בכל פעם שמגיע לכאן כאילו מצפה לפגוש את אימו אביו וחמשת אחיו שהושמדו ע"י הנאצים . ובכל פעם הוא מתאכזב מחדש אבל אומר לעצמו … " אחזור שוב , אולי בפעם הבאה ,…" .
בביקור אז (1993) בבית הקברות בו אתם עומדים מצאנו (אבי ואני ) מצבות מנותצות , הזנחה של שנים . אבל דווקא העדות האילמת היא שהעידה יותר מכל על גודל החורבן של הקהילה היהודית המקומית כמו קהילות רבות אחרות .
אז נשבע אבי לאסוף את האבנים המנופצות ולחדש את בית הקברות המוזנח ולהקים מצבה במקום. מצבה זו שאתם רואים היא עדות אילמת לאסון הגדול ביותר שהיה לעם היהודי בתולדותיו והיא פרט קטן שמעיד על הכלל .
אבי אדם מבוגר מאוד בא בימים ושעון החול הולך ואוזל , הצטרפתי אליו בקיץ האחרון לטקס קבלת פרס הוקרה על פועלו להנצחת יהודי העיירה מטעם העיר פרושוביץ בה גדל אבי , מעשה אצילי ומכובד של ראש העיריה של פרושוביץ Mr Grzegorz Cichy שמעריך מאוד את העבר המפואר של יהודי העיירה ופועל להנצחתם , ועל כך הוא ראוי להוקרה רבה.
בביקור האחרון חוויתי שנית את חשיבות המקום בעיניי אבי , היה לי קשה במיוחד לראות את אבי נפרד מהעיירה ומהרעיון שיפגוש את משפחתו בעולם הזה , והפרדה מבית הקברות … הסמל של החורבן בעיניי יהודי המקום . אז גמלה בליבי ההחלטה למסד את הטקס הזה ולבקש מהמשלחת שלכם להגיע לכאן ולשמר את הזיכרון החשוב הזה .
אני מודה לכל מי שתמך ברעיון , לקרן מנהלת המסע, הדס מנהלת החטיבה העליונה , למורים שנהב , ולריה ואורלי חברי לעבודה ולחיים שתמכו ברעיון ועזרו להוציאו אל הפועל . לסמדר המנהלת שהייתה שותפה פעילה בהוצאת הרעיון אל הפועל , לחברי לשל"ח ורד ורן שתמכו בי וחשבו שזה רעיון שכדאי לעמול עליו .
ובעיקר לכם שהצלחנו ביחד להוכיח לאבי המבוגר שלא נשכח גם אם סלחנו , שנמשיך לזכור תמיד .
אני רוצה להודות לאדם יקר , שהיה לאבי כאח PALUK WIETAW שתמיד עזר למשפחתנו בכל מה שביקשנו ועוזר לנו לשמר את המקום הקדוש הזה .
כמו כן לגב' BOZENIA KLOS שמשמשת כמורה בחטיבה המקומית ומלמדת את תלמידיה על היהדות המפוארת שהייתה חלק מהמקום ומשמרת ואף עורכת טקס עם תלמידיה הפולנים במקום כחלק מלימודי היהדות והיהודים בחטיבה .
ולסיום בילדותי התלוננתי בפני אבי למה הוא ממשיך לשמר את זיכרון השואה ובעיקר למה הוא פועל בנושא כל כך הרבה והוא ענה לי בדרכו …. :" אני זוכר את חברי בדרך של אז במה שאתם קוראים שואה , את מוישלה , פנחס וגיטל ועוד רבים , כשלא עמד להם כוחם והם נפלו לידי בדרך אל החיים …. המשפט האחרון שהם אמרו לפני מותם היה , אם יהיה מי שיזכור אותנו בעתיד זה יהיה ניצחוננו הגדול " .
ואתם שותפים מלאים לזיכרון ובעיקר לניצחון הזה .
משלחת יקרה …. הגשמתם לי חלום , עשיתם לאבי, לי ולמשפחתי את השנה.
מצרף איור שקיבלתי לאחרונה מ Hieronim Cęckiewicz בנו של בעל הבית שאבי גר בו בפרושוביץ כפי שהוא זוכר את הבית שנהרס במשך השנים .
יומן מסע. היום החמישי.
השטן יושב ולומד מהנאצים
המשלחת שלנו בפולין השתתפה ביום שישי האחרון בטקס רב רושם בבית הקברות בפרושוביץ פולין בעיירה בה גדל אבי . מופע התלמידים שלנו בעיר של היום היה מכובד , מתוקתק והשאיר את הפולנים בהערכה מוחלטת באופן החיובי ביותר . אבי מקבל מיום שישי תגובות מחמיאות מגורמים וחברים בעיר . תודה לכל חברי המשלחת , תלמידים , מורים מנהלים ומדריכים . התמונה הזו נשלחה אליי על ידי אחת המורות הפולניות שנכחה בטקס והביאה איתה כ- 20 תלמידים פולנים מתושבי העיר והגדירה את המפגש כמוצלח ביותר . בשעה זו מסיימים חברי המשלחת את הסיור באושביץ בירקנאו בטמפרטורה של מינוס 8 מעלות . הסיור האחרון ממחיש את הסיוט הממושך שעברו היהודים במחנות אלו בתת תנאים וקור מקפיא .מאחל לכל מחדר המורים שיבה מהירה ובטוחה הבייתה , מחכים לכם .
