ערש"ק חול המועד פסח,

השנה ערכנו סדר מיוחד וייחודי עם כסא נוסף, כוס נוספת, ותפילה מיוחדת לגאולת עם ישראל.

במסגרת ההכנה שלנו לקבלת התורה ותיקון המידות, אנחנו סופרים היום שלושה ימים לעמר.  זהו השבוע הראשון מתוך שבעה שבועות.  השבוע הראשון מאופיין בחסד, והיום השלישי בו הוא התפארת שבחסד – היופי והחדווה שבנתינה לנזקקים, ובעשייה למען האחר.

בשבת נקרא את הקטע הרביעי בסדרת קריאות התורה לחג הפסח מתוך פרשת כִּ֣י תִשָּׂ֞א בספר שמות החל מפרק לג, פס' יב – פרק לד, פס' כו, בעניין הפיוס בין בני ישראל וה', אחרי חטא העגל.  קריאות התורה בכל יום של חג הפסח – חג ראשון, חול המועד ושביעי של פסח – אינן מקריות ויש בהן רמז על חגי ישראל ולוח השנה היהודי.

 בשבת חול המועד פסח לא קוראים את פרשת השבוע אלא חלק מפרשת כי תשא, בדומה לשבת חול המועד סוכות. הפטרת השבת היא מספר יחזקאל פרק ל"ז א-יד והיא מוכרת בשם "חזון העצמות היבשות".

יש הנוהגים להוסיף שני פסוקים מפרק ל"ו על מנת לקשר יותר את ההפטרה לחג מאחר ופסוקים אלו מזכירים את המועדות ואת העלייה לרגל.

https://www.פרשת-שבוע.com/2016/04/pesach-shabat-haftara.html

ברכת שבת חגיגית של מועדים לשמחה וזמנים לששון.  שבת שלום!

 

******************************************************************************************

בוקר טוב, בע"ה ערב חג הפסח,

אתמול בדקנו וביערנו את החמץ. ארגון צהר מזכיר לנו שאף אחד לא בודק אותנו. זה אנחנו בודקים את עצמנו; וכך ראוי לעשות הלילה ובכל ימות השנה. זהו רעיון שבהחלט כדאי לחשוב עליו וליישם.

הערב, נסב לליל סדר בחיק המשפחה וברוב הדר.

השנה, ארגון רבני צהר, מטה החטופים והחטופות, ופורום תקווה קוראים לכל בית ישראל להשאיר כסא ריק ובו שם ותמונה של אחד החטופים ומציעים נוסח תפילה לכוס חמישית בזו הלשון:

https://tinyurl.com/3tehshvb

יהי רצון שיתקיימו בכל חטופה ובכל חטוף כל לשונות הגאולה: "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, והבאתי" ויזכו כולם לשוב לחיק משפחותיהם בריאים ושלמים ונזכה לקבל את פניהם בשמחה שאין למעלה ממנה, ושנזכה להשבת החללים לקבר ישראל, במהרה בימינו אמן.

במהלך השבוע, חול המועד פסח, עם ישראל יוצא ומטייל ברחבי הארץ, כִּֽי-הִנֵּ֥ה (הסתו) הַסְּתָ֖יו עָבָ֑ר הַגֶּ֕שֶׁם חָלַ֖ף הָלַ֥ךְ לֽוֹ: הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ: הַתְּאֵנָה֙ חָֽנְטָ֣ה פַגֶּ֔יהָ וְהַגְּפָנִ֥ים | סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ… שיר השירים ב, יא-יג. תיאור תקופת השנה בשיר השירים קושר אותו לחג הפסח, נהוג לקרוא את שיר השירים בחג הפסח המקביל את הקשר שבין ישראל לה' כמו קשר התשוקה והחיזור המתואר שם.

החל ממחרת חג הפסח, כלומר, השנה החל מיום שלישי אחרי תפילת ערבית – מתחילים לספור 50 יום. ביום ה-50 חל חג שבועות – חג מתן תורה. ע"פ ספר החינוך המיוחס לרב רבי אהרן הלוי זצוק"ל, מצות ספירת העומר היא המצווה ה-306 מתוך 613 מצוות, ושם הוא מסביר בשרשי המצווה לגבי מתן תורה, "והיא העקר והסבה שנגאלו ויצאו ממצרים, כדי שיקבלו התורה בסיני ויקימוה." הספירה עצמה מביאה לידי ביטוי את הכמיהה של עם ישראל לקבלת התורה. עוד על ספירת העמר בספרייה של מט"ח וקרן אבי-חי.

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3158

קריאת התורה בשבת היא בספר שמות בפרשת בא, מפרק י"ב ועד סוף הפרק (פסוק נא). קריאה המחולקת לחמישה עולים. הקריאה כוללת את סיפור יציאת מצרים החל מהקרבת קורבן הפסח ועד היציאה מארץ מצרים. קריאות התורה בכל יום של חג הפסח – חג ראשון, חול המועד ושביעי של פסח – אינן מקריות ויש בהן רמז על חגי ישראל ולוח השנה היהודי.

ההפטרה של חג הפסח היא בספר יהושע פרק ה' אולם יש הנוהגים להקדים כמה פסוקים מפרק ג'.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/03/pesach-haftara.html

ברכת גאולה לכל עם ישראל – השבת החטופות והחטופים, רפואה שלמה לפצועות ולפצועים, שמירה והצלה לכל החיילות והחיילים, חג כשר ושמח.

*****************************************************************************************

ערש"ק פרשת מְּצֹרָ֔ע,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_5.html

פתחנו את השבוע אחרי ברכת האילנות הפורחים ביפים ועם פרוס אביב חדש עלינו, ואחרי ליל ראשון בו עשה הקב"ה עם עם ישראל הצלה גדולה – הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

עם ישראל נרתם לנזקקים, ומודעות ענק על סדרי פסח הפתוחים לציבור – גם הן בכל מקום, כדי לוודא שאין אדם מישראל שאין לו היכן לקיים את ליל הסדר.

ניקיונות הבית – גם להם עומק ומשמעות מאשר סתם ניקיון, מעלות את השאלה האם לזרוק דברים שאינם נחוצים או מה, ועל כך כותב רבי פנחס שפירא מקוריץ (1726-1791), מראשוני תנועת החסידות בספרו "אמרי פנחס": "הטרחות שטורחים על הבית בערב פסח, על ידי זה אדם שוכח את צרות עצמו, ולכן הוא בבחינת פושט צורה ולובש צורה חדשה, ורק על ידי לחץ הניקיון בערב פסח, יכול לקבל חיוּת חדשה ואור חדש.  ולכן, ישליך אדם מביתו חפצים שאינו צריך להם, וזה עיקר ניקיון הפסח".  וסיון רהב-מאיר מסבירה, "כלומר, הניקיונות והסדרים נותנים לנו חיות חדשה ואור חדש, ועיקר הניקיון – הוא פשוט להשליך את מה שלא צריך. החפצים שאנחנו צוברים ולא משתמשים בהם לוקחים מאתנו אנרגיה. הם תופסים מקום בבית, אבל גם בנפש. לכל חפץ יש "חפץ", רצון, נוכחות. צריך לפנות דברים מיותרים כדי לחיות מדויק יותר, לחיות עם מה שאנחנו באמת צריכים, וגם להשאיר מקום פנוי לדברים חדשים, לברכה חדשה שתיכנס לחיינו, אם רק נאפשר."

פרשת מְּצֹרָ֔ע עוסקת בהשבת המצורע אל החברה ומה עליו לעשות על מנת לחזור למקומו ולשגרה.  הרב ד"ר בני לאו מסביר כי המצורע הוא יותר סמל מאשר ממש; על אף המצורע, הרי אנחנו חברה מכילה – אז וגם היום, ומה שחלק מאתנו, אמנם צריך לעבור תהליך – אך עדיין הוא חלק מאתנו.

השבת שלפני חג הפסח נקראת "שבת הגדול," ויש לכך כמה סיבות. 

http://dvar-tora.co.il/mamr.aspx?id=345

האחת מהן היא שקוראים בהפטרה את הפרק האחרון בספר מלאכי החל מהפסוק "וערבה לה'… ועד לפס' המסכם, "הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ שֹׁלֵ֣חַ לָכֶ֔ם אֵ֖ת אֵלִיָּ֣ה הַנָּבִ֑יא לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם ה' הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא: וְהֵשִׁ֤יב לֵב-אָבוֹת֙ עַל-בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל-אֲבוֹתָ֑ם פֶּן-אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת-הָאָ֖רֶץ חֵֽרֶם: מלאכי ג', כג-כד.  ועוד מסבירה נחמה ליבוביץ בספרה גליונות נחמה, "

http://www.nechama.org.il/answer/407.html

הקשר שבין שבת הגדול ובין הפטרה זו הוא כנראה בסופה של ההפטרה, בהזכרת אליהו, הבא להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם; וכן מצינו בחג הפסח מצוות רבות המאחדות את המשפחה כולה, הן בזמן הבית כשאכלו קרבן פסח, והן היום בליל התקדש החג, שבו סדר הפסח מאחד כל בני המשפחה."

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon650.pdf

הפטרת שבת הגדול – ההפטרה היא בתרי עשר בנביא מלאכי פרק ג' מפסוק ד' עד סוף הפרק.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/03/haftarat-shabbat-hagadol.html

שתהיה לנו שבת של התחזקות, פריחה וברכה.  שבת שלום! 

 

***************************************************************************

ערש"ק פרשת תזריע

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_4.html

בד"כ פרשה זו נקראת במחובר עם הפרשה הבאה אחריה – "מצורע," אך כיוון שאנחנו בשנה מעוברת בה יש שני חודשי אדר – אדר א ואדר ב, שתי פרשיות אלו נפרדות.

פרשת השבוע עוסקת במצבים גופניים, בחלקם על האדם להיות מבודד משגרת החיים על מנת להיטיב את מצבו.  התורה מדברת על "טומאות" למיניהן, וסוגי הטומאות והגדרתן דורשות לימוד מעמיק.  ועדיין, מומלץ בהחלט לעיין בכתוב ולתהות איך מתיישבים הדברים במציאות.  בכל מקרה, ללמדנו שאכן יש לנו מצבים פיסיים כמו גם נפשיים שהם פחות נעימים, בהם עדיף ונכון להיבדל מעט, על מנת ליצור רוח של התחדשות ורעננות.

אפרופו התחדשות ורעננות, אביב הגיע, והחל מראש חודש ניסן ועד ליום ה-14 בו, כל מי שרואה שני עצי פרי בפריחתם, כלומר עם פרחים הפורחים עליהם, צריך לברך את ברכת האילנות.

https://www.hidabroot.org/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%AA

 

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon649.pdf

 

הפטרת פרשת תזריע היא במלכים ב' פרק ד' מ"ב ועד פסוק י"ט בפרק ה' ועוסקת בנביא אלישע אליו התוודענו מעט בהפטרה לפרשת וירא.

 https://www.xn—-2hcm6cgyhbh.com/2015/04/haftara-tazria.html

 

ברכת שבת נעימה וענוגה על כולנו – שבת שלום!

 

******************************************************************************

ערש"ק פרשת שְּׁמִינִ֔י,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_3.html

אנחנו מנסים כמעט בכל תחום למלא ולהשלים מטלות ותוכניות לימי אדר הנותרים ולקראת חודש ניסן הבא עלינו לטובה.  ניחוחות אביב עוד מעט באוויר.

פרשת השבוע ממשיכה את הוראות עבודת הכוהנים.  ואולם, המעורבות הקהילתית היא חלק מאותו פולחן שמטרתו, בין השאר, הוא השירות לקהילה בעבודת השם.  היחס בין הכהנים לקהילה הוא הדדי, ואומר להם משה, זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר-צִוָּ֥ה ה' תַּֽעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד ה': ויקרא ט, ו.  כלומר, קיום הצו האלוקי הוא בעצם כיבוד השם.

אלא שההתלהבות של נדב ואביהו בני אהרן לעבודתם גרמה להם להקריב אש שאינה חלק מאותה עבודה.  התוצאה הייתה פטאלית.  תגובתו של אהרן למות בניו היא וַיִּדֹּ֖ם אַֽהֲרֹֽן: ויקרא י, ג.  תגובה זו מדהימה את הקורא וגם את המפרשים לאורך הדורות, וזו תגובה שגורמת לנו לחשוב, ולנסות להבין את פשר תגובתו זו של אהרן.

סיום הפרשה הוא בקריטריונים המתירים בשר ועוף למאכל לעומת אלו שאסור לאכלם.

שבת זו נקראת גם שבת החודש – השבת שלפני ראש חודש ניסן.

מפטיר לשבת החודש בספר שמות פרשת בא פרק יב פסוקים א-כ:

https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_3.html#HtmpReportNum0002_L2

 

בשבת זו נדחית קריאת ההפטרה הרגילה וגם הפטרת ראש חודש וקוראים הפטרה מיוחדת לשבת זו מספר יחזקאל פרק מ"ה טז ועד פרק מ"ו פסוק יח  בהבדלים קטנים למנהגי ספרד ואשכנז.

https://www.xn—-2hcm6cgyhbh.com/2015/03/haftara-hachodesh.html

שבת של התחדשות ורעננות לכולנו – שבת שלום!

 

****************************************************************************

ערש"ק פרשת צַ֤ו,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_2.html

חגיגות הפורים אך כמעט מאחורינו, וכבר הורדנו את המסכות ואת התחפושות; אנחנו מקווים שהאורה והשמחה והששון והיקר להם זכינו מפורים יישארו אתנו.  על מנת שזה יקרה, עלינו להיות ולהדגים לעולם חברה למופת. החזרה לשגרה היא תמיד טובה והיא קידום היעדים הבאים שלנו.

לפרשת השבוע בקצרה, פרשת צו היא השנייה לחומש תורת הכהנים ומדריכה לאופן הקרבת הקרבן ולקידוש הכהנים.  

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon647.pdf 

השבת גם נקראת "פרשת פרה," והיא אחת מארבע השבתות המיוחדות בחודש אדר והיא בין פורים ובין שבת החודש שנקראת לפני ראש חודש ניסן. עניינה הוא בפרה האדומה שאפרה שימש להיטהרות מטומאת מת והקריאה בה היא לזכר המצווה ובפרט לפני חג הפסח בו נדרשים כולם להיות טהורים על מנת לאכול מקורבן הפסח.
קריאת המפטיר בשבת זו היא מתחילת פרשת חוקת וההפטרה היא בספר יחזקאל פרק ל"ו מפסוק ט"ז ועד פסוק ל"ו (מנהג ספרד) או עד סוף הפרק (אשכנז).

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/03/haftara-para.html

לכולנו, שבת של ברכה, עונג, מנוחה ורעננות.  שבת שלום!  

 

***********************************************************************

ערש"ק פרשת  וַיִּקְרָ֖א,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_1.html

השבת שלפני חג הפורים נקראת גם שבת זכור.  בסוף קריאת הפרשה ולפני ההפטרה קוראים בסוף פרשת כי-תצא, דברים דברים כה, {יז} זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר-עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵֽאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם: {יח} אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל-הַנֶּֽחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹקים: {יט} וְהָיָ֡ה בְּֽהָנִ֣יחַֽ ה' אֱלֹקיךָ | לְ֠ךָ מִכָּל-אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר ה'-אֱ֠לֹקיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַֽחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת-זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח:   הציווי הוא לא לשכוח למחות את האויב מס' 1 שלנו, אותו אויב שבחר להתעלל בנו ללא סיבה – רק מתוך שנאה לשמה – בצאתנו ממצרים.  תזמון הקריאה קושר אותנו כמובן לאירועי מגילת אסתר.  ואולם, עד ימינו אנו, אויבינו מנסים לכלות את עם ישראל בכל דרך אפשרית – מתוך שנאה לשמה.  "והקב"ה מצילנו מידם."

כיוון שחג הפורים חל ביום ראשון, תענית אסתר הוקדמה לאתמול, וכולנו נרגשים לקראת שמחת הפורים.  במוצ"ש, אחרי תפילת ערבית, נקרא את מגילת אסתר ברוב עם והדר.  השמחה הזאת, כמו כל חג אצלנו, חייבת לכלול את כולם, והדאגה החברתית – האכפתיות מהאחר –  היא בראש מעיינינו: מתנות לאביונים, משלוח מנות איש לרעהו.  וכמובן, שיהיה לכולנו חג פורים שמח עם משתה – סעודת פורים ותחפושות.

http://cms.education.gov.il/educationcms/units/moe/purim

פרשת השבוע פותחת את החומש השלישי של התורה.

רובו של חומש ויקרא הוא תורת-הכהנים והדרכה מפורטת לעבודתם.

עבודת האל מחייבת דיוק וציות לפרטים.

כבר בתחילת הפרשה אנו קוראים, וְכָל-קָרְבַּ֣ן מִנְחָֽתְךָ֘ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כָּל-קָרְבָּֽנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח: ויקרא ב, יג.  הפרשנים מלמדים אותנו שהמלח הוא יסוד טבעי שאין בו שינוי לא בהלכי הזמן ולא תחת מזגי האוויר השונים.  המלח אף פעם אינו מתקלקל.  יש בו נצחיות ונאמנות למקורו, וזו מהות הברית בינינו לבין האלוקים: זוהי ברית לעולם ואינה ניתנת להתרה.  משמעות המלח ביהדות עמוק אף יותר ויש מה ללמוד בנושא.  עד היום, בברכת המוציא, חובה לטבול את הפת במלח, זכר לברית המלח ושימושו בהקרבת הקרבנות.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon646.pdf 

הפטרת שבת זכור עוסקת במלחמת שאול בעמלק המתוארת בפרק ט"ו בספר שמואל א.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/02/haftara-zachor.html

לכולנו שבת של מנוחה ורוגע.  שבת שלום!

 

*************************************************************************

ערש"ק פרשת–פְקוּדֵ֤י,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_11.html

בפרשת השבוע, המשכן עומד על תלו בדיוק כפי שנצטוו בני ישראל ומשה מברך על המוגמר.  הציות המדויק הוא המשקל המשמעותי, וזה נכון לגבי הרבה מסגרות בחיים; רק אז אפשר לברך על התוצאה הסופית.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon645.pdf 

הפטרת השבת

אשכנזים תימנים: מלכים א פרק ז,נא -ח,כא – ותשלם כל המלאכה

ספרדים: מלכים ז מ-נ – ויעש חירום

https://www.xn—-2hcm6cgyhbh.com/2015/03/haftara-veyakhel-pekudey.html

לכולנו, שבת של ברכה, עונג, מנוחה ורעננות.  שבת שלום! 

ReplyForward Add reaction

 

*************************************************************************

ערש"ק פרשת וַיַּקְהֵ֣ל

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_10.html

בע"ה בימים ראשון ושני הבאים עלינו לטובה חל ראש חודש אדר ב'.

ומשנכנס אדר – מרבין בשמחה.  הרבה חושבים שריבוי השמחה הוא בשל חג הפורים, אלא שאחד ההסברים הוא שאדר הוא האחרון בחדשי השנה.  ע"פ התורה, חודש ניסן – שהוא החודש הבא – הוא החודש הראשון למניין החדשים.  בד"כ, לא מריעים למי שמגיע אחרון; וכאן מצווים בדיוק ההיפך – דווקא לאחרון מצווה להרבות בשמחה.

השבת שלפני חודש אדר מכונה שבת שקלים זכר לתרומת מחצית השקל שנאספה מבני ישראל. תרומת מחצית השקל נאספה בכל פעם שרצו לספור את בני ישראל. התורה אוסרת על ספירה ישירה של האנשים, אולם אם כל איש יתרום את אותו סכום, אפשר יהיה לדעת כמה אנשים יש. הכסף עצמו משמש לעבודת המקדש השוטפת.

בימינו אנו, משחרב בית המקדש, נהוג להכריז בביהכ"נ על השקלים, והציבור מרים תרומה "זכר למחצית השקל" לתמיכה בביהכ"נ, בלומדי תורה, ובמוסדות הדת.

פרשת השבוע היא הראשונה מתוך שתי פרשות אחרונות לחומש שמות.

פרשות אלה הן תיאור הביצוע למה שקראנו החל מפרשת תְּרוּמָ֑ה.  הנושא הוא בניית המשכן, ומשה המנהיג מקהיל את בני ישראל על-מנת להעביר את המסר.  בהקהלה של ציבור יש משמעות וחשיבות.

משה פותח בציווי על שמירת השבת, ללמדנו שציווי בניית המשכן אינו דוחה שבת.  אין לעשות את מלאכת המשכן, או כל מלאכה, על חשבון השבת.  קדושת השבת חייבת להישמר ולהתבצע.

בני ישראל נענים לקריאת התרומה ומביאים כמויות נדיבות ועצומות לבניית המשכן.  הקריאה לתרומה מביאה מן העם די והותר לצורך המלאכה.  נראה שעם ישראל מתגייס בשמחה ומכל הלב למטרות חברתיות ולטובת הכלל עוד לפני 3,300 שנה; בדיוק כמו שאנשים היום, לדוגמה, כבר תורמים מזון למשפחות נזקקות לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה.

גם מקומן של הנשים אינו נפקד בפרשה, והכתוב מחמיא לשותפות הנשים במלאכת המשכן, וְכָל-אִשָּׁ֥ה חַכְמַת-לֵ֖ב בְּיָדֶ֣יהָ טָו֑וּ וַיָּבִ֣יאוּ מַטְוֶ֗ה אֶֽת-הַתְּכֵ֨לֶת֙ וְאֶת-הָ֣אַרְגָּמָ֔ן אֶת-תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת-הַשֵּֽׁשׁ: וְכָ֨ל-הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחָכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת-הָֽעִזִּֽים: שמות לה, כה-כו.  היהדות לעולם מכירה ובכבוד במקומה המשמעותי של האשה בחיינו.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon644.pdf 

לשבת זו – שבת שקלים – הפטרה משלה המחליפה את הפטרת הפרשה של אותה שבת. ההפטרה היא בספר מלכים ב' פרק י"ב כאשר מנהג ספרד להקדים פסוקים אחדים גם מפרק י"א.

 https://www.xn—-2hcm6cgyhbh.com/2015/02/haftara-shkalim.html

לכולנו, שבת של ברכה, עונג, מנוחה, רעננות, ובריאות.  שבת שלום!

 

***********************************************************************

ערש"ק פרשת תְּצַוֶּ֣ה,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_8.html

פרשת השבוע פותחת בפסוק וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה | אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַֽעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד: שמות כח, כ.  השמן חייב להיות מהסוג המזוכך, הנקי והמשובח ביותר, כי הוא מיועד למשכן, ומטרתו היא שיהיה נר תמיד במשכן.  אין ספק שיש משהו מאד רוחני בנר דולק.  הלהבה עולה מלמטה למעלה ויש בכך מסמלי ההתעלות.  האור אותו מפיץ הנר הוא בריאה קדמונית ביותר מראשית העולם, ולנר יש משמעות עמוקה ביהדות.  לפסוק זה סיכמו תלמידי הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, "המנורה רומזת לתורה, וכשם שהנר היה צריך לדלוק תמיד, כך האדם צריך לדאוג שיהיה לו עת קבוע ללימוד התורה 'תמיד', וכמו שנצטווינו 'והגית בו יומם ולילה'."  אנחנו יכולים ללמוד מכאן שכח הדברים הוא בהתמדה.

הפרשה ממשיכה עם פירוט בגדי אהרן ובניו הכהנים.  פריטי הלבוש מדהימים בתכנונם וביופיים, ומתוך מדרשים ופירושים אנחנו לומדים על משמעות וסמליות כל פריט לבוש.  ועדיין מלכתחילה, מטרת הבגדים היא לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת.  עושי הבגדים הם חַכְמֵי-לֵ֔ב ובעלי ר֣וּחַ חָכְמָ֑ה.  המקרא מתייחס לאמנים בצורה מאד גבוהה ונחשבת.

הפרשה מסתיימת בתיאור המזבח.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon642.pdf 

הפטרת פרשת תצווה היא בספר יחזקאל פרק מ"ג מפסוק י' ועד סוף הפרק.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/02/haftara-tezave.html

 

לכולנו שבת נעימה ורגועה.  שבת שלום!

 

************************************************************************

ערש"ק פרשת תְּרוּמָ֑ה,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_7.html

פרשת השבוע קוראת לבני ישראל להרים תרומה של כל החומרים המשובחים ביותר: זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת:   {ד} וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים:   {ה} וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַֽעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים:   {ו} שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים:   {ז} אַבְנֵי-שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים… שמות כה, ג-ז.  הרמת התרומה היא רשות אבל היא הזדמנות לכל אחת ואחד להיות חלק מכלל, ולמעשה, לקחת חלק פעיל בפרויקט שנועד לטובת כולם.  כשאנחנו חלק מזה, זה מרגיש הרבה יותר אנרגטי ונכון מאשר ההיבדלות.

מטרת התרומה היא בניית המשכן וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָֽׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם: שמות כה, ח.  ולכאורה, צריך להיות כתוב, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו.  אלא שהקדוש ברוך הוא אינו צריך מקדש כדי לשכון בתוכו.  המקדש הוא סמלי לכבוד האל בעיני האדם.  עשיית המקדש היא סמליות לשכינתו של הקב"ה בתוך בני ישראל.

המשך הפרשה הוא תיאור מדויק לפרטי המשכן ותוכו.  רוממותו של האל מחייבת שימת לב להוראות מדויקות ולפרטים; אי אפשר עבודת האל "איך שבא לי."  באנגלית אומרים DETAILS MAKE PERFECT  ואכן הפרטים עושים את המושלמות של הדברים.  תיאור המשכן וכליו הוא מרתק לקריאה וכמעט מאפשר הדמיה ממש.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon641.pdf 

 הפטרת פרשת תרומה עוסקת בבניית בית המקדש על ידי שלמה המלך כפי המתואר במלכים א' פרק ה' (פסוק כו ואילך אולם מומלץ לקרוא מראשית הפרק).

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/02/haftara-truma.html

שתהיה לכולנו שבת של שמחה, יחד ומושלמות.  שבת שלום!

 

************************************************************************

ערש"ק פרשת וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_6.html

היום ומחר חל ראש חודש אדר א הבא עלינו לטובה.  השנה היא שנה מעוברת וזכינו בה לשני חודשים של אדר.

חברה מתוקנת מושתתת על מערכת המשפט וזו הפרשה שלפנינו.

מרביתה של פרשת השבוע היא אוסף של חוקים וכללים שחלים על בני ישראל בהתהוותם כעם שאך יצא ממצרים.  המשפטים הראשונים נוגעים לעבד ולאמה ודורשים רמה מוסרית מהחברה החל מאלו שאין להם חרות אישית.  דווקא מהם מתחילה התורה ומחייבת את זכויותיהם.

התורה ממשיכה בחוקים שבין אדם לחברו, וההתנהלות כלפי העני, היתום והאלמנה.

שגיאה נפוצה היא לקרוא ולהבין כמות שהם את הפסוקים עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן יָ֚ד תַּ֣חַת יָ֔ד רֶ֖גֶל תַּ֥חַת רָֽגֶל: כְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה פֶּ֖צַע תַּ֣חַת פָּ֑צַע חַבּוּרָ֕ה תַּ֖חַת חַבּוּרָֽה: שמות כא, כד-כה.  על פי כל הפירושים וכל הבנה בסיסית של הדברים, מדובר בהחלט בפיצוי כספי לנפגעים, ולא חלילה השחתה גופנית של הפוגע.

האמרה הידועה של "יצא בשן ועין," מקורה בפסוקים מתוך פרשה זו: וְכִֽי-יַכֶּ֨ה אִ֜ישׁ אֶת-עֵ֥ין עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ-אֶת-עֵ֥ין אֲמָת֖וֹ וְשִֽׁחֲתָ֑הּ לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת עֵינֽוֹ: וְאִם-שֵׁ֥ן עַבְדּ֛וֹ אוֹ-שֵׁ֥ן אֲמָת֖וֹ יַפִּ֑יל לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת שִׁנּֽוֹ: שמות כא, כו-כז.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon640.pdf 

 

הפטרת פרשת משפטים היא בספר ירמיהו פרק לד החל מפסוק ח. הפרק מסתיים בצורה קשה לכן נוספו להפטרה עוד שני פסוקי נחמה מפרק ל"ג. זהו מקרה נדיר ביותר בהפטרות בו חוזרים אחורנית. כמעט תמיד מדלגים קדימה בנביא.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/02/haftara-mishpatim.html

שתהיה לכולנו שבת מהנה, מלאת עונג ורוגע.  שבת שלום!

**********************************************************************************

ערש"ק פרשת יִתְר֨וֹ,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_5.html

גשמי ברכה נוספים שירדו עלינו ישלימו היטב את התמונה ואת העונה, נמשיך להתפלל לשלומם של חיילינו ולהחלמתם המהירה של הפצועים, כמו גם להשבת הבנות והבנים לגבולם.

פרשת השבוע נקראת על שם יתרו כהן מדין, שזכה שפרשה שלמה תיקרא על שמו.  רש"י מפרש את שמו של יתרו, ואתר מורשת מביא את הדברים הבאים על יתרו: " המדרש (ילקוט שמעוני ב' קס"ט ומקורות נוספים) מדגישים את חביבותו של יתרו בפני המקום בציינו את שבעת שמותיו של יתרו: יתר, בגלל הוספת פרשה בתורה בגללו ("ואתה תחזה מכל העמים"); יתרו, שנאים מעשיו (שיתר במעשים טובים לפי לשון המכילתא); חובב, שהוא חביב בפני המקום; חבר, בן (או חבר) למקום; רעואל, רע (חבר) למקום; פוטיאל, על שם ששפט את כל העבודות, או בגלל שה' האיר לו את הדרך לתשובה; קיני, כי קנה לעצמו את עולם הבא.

וכמובן, שמו העיקרי בו הוא מוזכר בפרשתנו, יתרו, ראוי לו כי הכיר יתרון אלוקי ישראל על פני אלוהים אחרים. יתרו עמד על מהותו ויחודו של אלוקי ישראל, אלוקי הצדק והמשפט.

עוד בפרשה, מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות – התחלת תכלית יציאתם של עם ישראל ממצרים.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon639.pdf 

הפטרת פרשת יתרו היא בספר ישעיהו פרק ו' עם גלישה לפרקים ז' וט'.

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/01/haftara-yitro.html

שתהיה לכולנו שבת של מנוחה ובשורות טובות – שבת שלום!

 

**********************************************************************************

ערש"ק פרשת בְּשַׁלַּ֣ח,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_4.html

אך חגגנו את ראש השנה לאילנות – ט"ו בשבט.  וכמו שכבר נכתב, ט"ו בשבט – הדרך לחגוג את הקשר שלנו לסביבתנו, ולהוקיר את פירותיה של ארץ ישראל. כי האדם עץ השדה – המורה לתנ"ך ולספרות דנית זהבי מדגישה רעיונות ולימוד ליום זה.

https://ramotbatyam.co.il/wp-content/uploadfiles/sites/312/2018/01/tubishvatdanitz.pdf

עוד על ט"ו בשבט נא ראו כאן.  ושיהיה ט"ו בשבט שמח!

http://edu.gov.il/owlHeb/Yesodi/MiktzootVeTchumayLimud/holidays-and-special-days/Pages/tu-bishvat.aspx

בפרשת השבוע מגיע הרגע ובני ישראל יוצאים ממצרים, רגע בהחלט היסטורי לעם ישראל לפני 3,336 שנים.  אותה יציאה מעבדות לחרות, הייתה יציאה נסית לחלוטין.  ואולם לא רק, אלא גם דרמטית ביותר.  הסופר המקראי מיטיב לתאר את אירועי היציאה ממצרים כדי כך שהקורא יכול לחוש את הרצף וההתרגשות.

שיא היציאה בא לידי ביטוי במעבר בני ישראל את ים סוף, שם אמרו בני ישראל שירה; אשר על כן נקראת שבת זו, "שבת שירה."  וכך התיאור בראשית אותה שירה: וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת-הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה ה֙' בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת-ה' וַיַּֽאֲמִ֨ינוּ֙ בַּֽה' וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ: (שמות יד, לא.)  פסוק זה דווקא מציג שאלה בלתי נמנעת – וכי לא האמינו לפני כן? נחמה ליבוביץ בספרה "עיונים בספר שמות" כותבת כי רק אחרי שראו את הנס הגלוי, האמינו בה'.  הפרופ' ישעיהו ליבוביץ, לעומת זאת, אינו משוכנע שאותות ומופתים בהכרח נוטעים אמונה לאורך זמן, והנושא של אמונה נידון בספריו לעומק.  מכל מקום, אפשר בהחלט להניח כי האמונה היא אינה דבר של מה בכך.

אחרי קריעת ים סוף, מתחילה דרכם של בני ישראל במדבר.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon638.pdf 

הפטרת פרשת בשלח עוסקת בסיפור מלחמת ברק ודבורה בסיסרא ומסתיימת בשירת דבורה, כמקבילה לשירת הים בפרשה (מנהג ספרד לקרוא רק את השירה ומנהג אשכנז לקרוא גם את סיפור המלחמה עצמו).

http://www.פרשת-שבוע.com/2011/01/blog-post.html

שתהיה לכולנו שבת של בשורות טובות, נסים ונפלאות.  שבת שלום!

************************************************************************

ערש"ק פרשת בֹּ֖א,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_3.html

פרשת השבוע מביאה את שלש המכות האחרונות על מצרים – ארבה, חשך, ומכת הבכורות.  שלש המכות הראשונות הן מכות שבאו מלמטה, ארבע המכות הבאות אחריהן היו מכות בגובה הגוף, ושלש מכות אחרונות אלה, הן מכות שבאות מלמעלה.  וכולן מכות המופלאות על מצרים מאת ה'.  אין מוגבלות לשליטת בורא עולם בעולמו.

לפני מכת הארבה, פרעה מוכן לשחרר רק את הגברים לאותה עבודת ה' שמשה מבקש.  אחרי מכת הארבה, פרעה מתחנן למשה ואהרן, וְהַעְתִּ֖ירוּ לַֽה' אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וְיָסֵר֙ מֵֽעָלַ֔י רַ֖ק אֶת-הַמָּ֥וֶת הַזֶּֽה: שמות י', יז.  וכמו בעבר, גם הפעם – אינו משחרר את בני ישראל.  המכה הבאה היא חשך.  כל כך חשוך שאפשר היה ממש לחוש ולמשש את החשך.  פרעה מסכים לשחרר בתנאי שהצאן והבקר נשארים במצרים.

חלקה השני של פרשת השבוע יוצר דגש על התהוותם של בני ישראל כעם, עם ההחלטה להתחיל את כל ההכנות לקראת העזיבה של ארץ מצרים.

לקראת המכה האחרונה יש הכנות מאד סמליות ל"פסח מצרים," וציווי זיכרון של "פסח לדורות."  הוראות היציאה הן מדוקדקות ומפורטות.  הפרשה מסתיימת בציווי בני ישראל על התפילין: וְהָיָ֤ה לְאוֹת֙ עַל-יָ֣דְכָ֔ה וּלְטֽוֹטָפֹ֖ת בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הֽוֹצִיאָ֥נוּ ה' מִמִּצְרָֽיִם:  שמות יג, טז.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon637.pdf

הפטרת פרשת בא היא בספר ירמיהו פרק מ"ו פסוקים יג-כח.

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/01/haftarat-parashat-bo.html

לכולנו שבת של שחרור, רוגע ובשורות טובות – שבת שלום!

*********************************************************************

ערש"ק פרשת וָֽאֵרָ֗א,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_2.html

חודש שבט נפרש עלינו בע"ה לטובה.  אנחנו עדיין מתפללים להמשך טל ומטר לברכה על פני האדמה.

אחרי שמשה רוטן בפני ה' שמצבם של בני ישראל לא הוטב, ה' מספר למשה: וָֽאֵרָ֗א אֶל-אַבְרָהָ֛ם אֶל-יִצְחָ֥ק וְאֶֽל-יַֽעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י שמות ז, ג, וברצף של פעלים מאד סימבוליים והדרגתיים מבטיח ה' למשה את עתידו של עם ישראל – וקיום ההבטחה הזאת הוא אמת ויציב עד עצם היום הזה, וְהֽוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם… וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם… וְגָֽאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙… וְלָֽקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם… וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם… וִֽידַעְתֶּ֗ם… וְהֵֽבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל-הָאָ֔רֶץ… וְנָֽתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם… שמות ז', ו-ח.

משה אמנם מעביר את המסר ואולם, בני ישראל, וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵֽעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה:  ז', ט'.  קוצר הרוח – אותה חוסר סבלנות, עלתה לבני ישראל רק בסבל.  עלינו ללמוד דווקא מכאן שלפעמים אותה חוסר סבלנות שאנו מפגינים כלפי אחרים, היא הדבר הגורם לנו להפסד.  ברוב המקרים, מוטב להיות סבלני ולהפגין קשב מאשר לדחות ולהרחיק.

הפרשה נקטעת לצורך ייחוסם של משה ואהרן למשפחותיהם.  הפרשנים מסבירים שהייחוס המשפחתי מגיע כאן על מנת להבהיר לקורא שמשה ואהרן הם בני אדם בשר ודם, ואין בשליחותם ובתפקידם, רם ככל שיהיה, כדי לבלבל אותם עם רמת אלוהות;  ההנהגה היא מתוכנו ומקרבנו.

בהמשך, שבע המכות הראשונות מתוך עשר מונחתות על המצרים.  בשתי המכות הראשונות, חרטומי מצרים מחקים את יישום המכות, במקום לנסות למנוע אותן.  חשוב להם להראות עד כמה הם מסוגלים לאותו דבר, במקום לחשוב על טובת עמם ולנסות להיטיב את המצב.  הם כל כך מרוכזים בעצמם עד כדי גיחוך.  מכל מקום אין כוחם עומד להם למנוע את המכות הבאות על מצרים.

את המכה הראשונה – דם – מבצע אהרן.   המדרש מסביר שכיוון שמשה ניצל על ידי היאור, הרי כהכרת תודה – הוא מנוע מלגרום למימי היאור להפוך לדם.  התנהגותו של משה מלמדת אותנו על הכרת הטוב/ התודה וחשיבותה.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon636.pdf

הפטרת פרשת וארא היא בספר יחזקאל מפרק כ"ח  פסוק כה ועד פרק כ"ט פסוק כא.

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/01/haftarat-parashat-vaera.html

לכולנו – שבת רוגעת ושמחה – שבת שלום!

**************************************************************************

ערש"ק פרשת שְׁמוֹת֙,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_1.html

עם פתיחת תקופה חדשה בהיסטוריה של העם, הנה לנו מה שקורה בפרשת השבוע: הכל מתחיל ממחשבתו של פרעה לגבי בני ישראל, וממחשבה – מהר מאד הדברים מתגלגלים דרך החלת שיעבוד בני ישראל, ויתר מכך – הציווי של פרעה, וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת-הָ֣עִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל-הָֽאָבְנָ֑יִם אִם-בֵּ֥ן הוּא֙ וַֽהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם-בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה: שמות א, טז, ומשלא צייתו לו המיילדות, זה פשוט הוציא אותו מדעתו: וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל-עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל-הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֨רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל-הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן: שמות א, כב.  כל אלו אחרי שיוסף הציל את מצרים ואת העולם מכיליון ברעב.  כפיות טוב מובהקת; מזכיר לנו את כפיות הטובה של אויבינו והמלחמה הנוכחית.

הפרשה ממשיכה בהולדת משה ובהסתרתו, בשל אותו ציווי של פרעה, והוא ניצל דווקא על ידי בת פרעה.  הפרשה עתירת אירועים ופירושים, ומאד מרתקת לקריאה.  משה גדל בארמון המלוכה.  ההיכרות שלו עם פרעה היא אישית – הוא מכיר את מצרים מהצד השולט.

למשה אמות מידת צדק משלו.  הוא אינו אדיש למרות הנוגש על העברים, ומכה בו.  הוא גם אינו אדיש למחרת כאשר הוא מבחין בין שני אנשים עברים שרבים ביניהם, ואז הוא מבין שיש עדים למעשיו מיום האתמול.  משה בורח למדין, מושיע את בנות מדין מהרועים, ומהן באה לו ההצלה.

משם מתפתחים הדברים אל בחירתו של משה על ידי האלוקים כמושיע ומנהיג העם.  כדאי לחשוב על תכונות המנהיג שנמצאו בו, כולל הפירושים והמדרשים למעשיו.

אבל כדאי גם לשים לב לנוכחות הנשית המודגשת בפרשה זו, נוכחות שמשנה את פני האירועים והעולם העתיד לבוא – עד ימינו: המיילדות –שפרה ופועה, יוכבד – אם משה, מרים – אחותו, בת פרעה, בנות יתרו כהן מדין, ולבסוף – לפחות בפרשה זו – ציפורה אשת משה.  כל אלו ועוד רבות וטובות גם בהמשך.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon635.pdf

לפרשת שמות שלוש הפטרות שונות לגמרי בשלושה ספרי נביאים שונים.
ההפטרה לפי מנהג אשכנז היא בספר ישעיהו כ"ז ו – כ"ח יג (בתוספת שני פסוקים מפרק כ"ט) 
ההפטרה לפי מנהג הספרדים היא בספר ירמיהו מפרק א' א – ב' ג
וההפטרה לפי מנהג התימנים היא בספר יחזקאל ט"ז א-יד

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/01/haftarat-shmot.html

לכולנו – שבת של טוב ונועם, רוגע ועונג – שבת שלום!

*************************************************************************

ערש"ק פרשת וַיְחִ֤י,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_12.html

פרשת השבוע מסכמת את החומש הראשון של התורה.  זהו סיכום של תקופה החל מבריאת העולם ועד למותו של השלישי מאבותינו, יעקב, ולבסוף גם מותו של יוסף בגיל מאה ועשר שנים.

בסוף קריאת כל פרשה המסיימת חומש, נהוג בבתי הכנסת של לקרוא "חזק, חזק ונתחזק."

בתחילת הפרשה, אחרי שבע עשרה שנים במצרים, יעקב מבקש מיוסף ומשביע אותו, אַל-נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם: (בראשית מח, כט).  יעקב גם מברך את בניו של יוסף, הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל-רָ֗ע יְבָרֵךְ֘ אֶת-הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ:  (מח, טז), ופסוק זה ידוע עד היום לברכה לבני נוער.

יעקב גם מכנס את בניו ומבקש לספר להם את עתידם.  אלא שבקריאת ברכת יעקב לבניו אין הרבה על העתיד, הדברים טעונים פירוש, ובחלקם גם אזכורי ביקורת.  על כך מפרש רש"י, "בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים:"  כלומר, לא גלה להם יעקב דברים על אחרית הימים.

עם מותו, נחנט יעקב ומצרים בוכים אותו 70 יום – 40 ימי חניטה ועוד 30 ימי אבל.  רש"י מסביר שמותו של יעקב נגע למצרים "לפי שבאה להם ברכה לרגלו, שכלה הרעב, והיו מי נילוס מתברכין:"  יעקב נקבר במערת המכפלה, כפי שביקש, ובליווי עצום ממצרים.

גם יוסף מבקש להיקבר בארץ כנען, כשיגיע זמנם של בני ישראל לשוב לארצם ממצרים.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon634.pdf

הפטרת פרשת ויחי היא בספר מלכים א' פרק ב, פסוקים א-יב.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/12/haftara-parashat-vayechi.html

שתהיה לכולנו שבת נעימה ורגועה למנוחה ולהנאה – שבת שלום!

***************************************************************************

ערש"ק פרשת וַיִּגַּ֨שׁ,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_11.html

היום, עשרה בטבת – היום בו החל המצור על ירושלים בידי נבוכדנצר מלך בבל (588 לפנה"ס) אחד מימי התענית על חורבן בית המקדש, ובימינו נקבע גם כיום הקדיש הכללי לזכר חללי השואה שיום מותם לא נודע.  זיכרון העבר מאפשר לנו את הפנים לעתיד.  הקשר בין העבר שלנו כעם ישראל לבין הווייתנו וקיומנו הוא בלתי נמנע, והוא המפתח לעתיד שלנו.

פרשת השבוע היא המשך ישיר של הפרשות הקודמות עם יוסף במצרים.  בסוף הפרשה הקודמת, יוסף סועד עם אחיו שהביאו איתם את בנימין, ועדיין הם אינם יודעים את זהותו.  הוא שולח אותם לדרכם אך "שותל" את הגביע שלו בשק של בנימין.

עוד הם בדרך לצאת העיר, והממונה על בית יוסף רודף אחריהם כדי "לאתר" את הגביע "הגנוב."  הגביע נמצא כמובן בשק של בנימין שמתבקש לחזור עם האחראי אל בית יוסף.  כמובן שהאחים אינם מפקירים את בנימין כי יהודה הבטיח לאביו יוסף, אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם-לֹ֨א הֲבִֽיאֹתִ֤יו אֵלֶ֨יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְךָ֖ כָּל-הַיָּמִֽים: (בראשית מג, ט).

עכשיו כשחייו של בנימין מוטלים על הכף, יהודה הוא זה שניגש אל יוסף ומדבר אליו.  הוא מספר ליוסף על אותה ערבות לבנימין שהבטיח ליעקב.  מימוש הערבות הזאת בא בבקשתו של יהודה ליוסף, וְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב-נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם-אֶחָֽיו: (בראשית מה, לג).

הערבות ההדדית, אותה אנו מכירים בימינו אנו, מקורה באותה ערבות אחים הנקראת בפרשה שלנו.  המחויבות האישית של כל אחד מאתנו כלפי האחר ביצירת חברה טובה יותר – היא בדיוק הערך אותו ייסד יהודה עוד בפרשה הקודמת ומיישם אותו בפרשת השבוע.  ומכאן נלמד הדבר ובא לידי ביטוי חברתי בישראל עד היום.

מיד אחר כך יוסף מתוודע לאחיו, והם מוכי הלם.  הוא שולח אותם להביא גם את יעקב למצרים על מנת לשרוד את שנות הרעב הנותרות.

בד בבד עושה יוסף במצרים מהפכה כלכלית בכך שהמצרים, חוץ מאשר הכוהנים המצריים, משעבדים עצמם מרצון ואת כל אשר להם לפרעה מלך מצרים בתמורה לאוכל.  לטובת הגברת השליטה והאכיפה, יוסף משנה למצרים את מקום מגוריהם הקבוע אל מקום אחר.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon633.pdf

הפטרת פרשת ויגש היא בספר יחזקאל פרק ל"ז פסוק טו עד פסוק כ"ח.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/12/haftarat-parashat-vayigash.html

לכולנו שבת חמימה ונעימה – שבת שלום!

*************************************************************************

ערש"ק פרשת מִקֵּ֖ץ,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_10.html

פרשת מקץ היא המשך ישיר לפרשה הקודמת, אשר על כן גם היא מרתקת מאד לקריאה בשל ריבוי האירועים העוקבים את גלגולו של יוסף למצרים ובסוף הפרשה הקודמת – שהייתו, על לא עוול בכפו – בכלא.

שם, פתר חלומות לשר המשקים ולשר האופים.  פתרונותיו של יוסף אכן התגשמו.  יוסף בקש משר האופים החוזר למלא את תפקידו, לדבר בשמו ולטובתו כדי להשתחרר מהכלא.  הפרשנים מלמדים אותנו שיוסף אמנם בטח בה', אך עצם פנייתו לשר האופים, שדי שכח מיוסף, גרמה לו שיישאר שנתיים נוספות בכלא.  ללמדו לקראת כניסתו לתפקיד הבא שלו, שלא יבטח בהם.

וזו תחילת פרשת השבוע: וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם (בראשית מא, א).  קריאת הפרשה גורמת לנו לחשוב על חלומות ומשמעותן – שזה נושא מעניין כשלעצמו.  יוסף עולה לגדולה, האחים באים לקנות אוכל במצרים ויוסף מתכחש להם, ומכריח אותם להביא גם את בנימין איתם למצרים.  היריעה קצרה כאן לפרט.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon632.pdf

הפטרת פרשת מקץ הינה בספר מלכים א' פרק ג ט"ו ועד פרק ד' א והיא ידועה בתור משפט שלמה. 

https://www.פרשת-שבוע.com/2014/12/haftarat-parashat-miketz.html

 

שתהיה לכולנו שבת נעימה וטובה – שבת שלום!

************************************************************************

ערש"ק פרשת וַיֵּ֣שֶׁב

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_9.html

השבוע עבר עלינו בהתרגשות לקראת חג חנוכה, הסביבה לובשת חג, סופגניות קורצות לנו מכל פינה, ובע"ה בשבוע הבא נדליק נר ראשון של חנוכה.

רצף אירועים מאד מעניין ומרתק נפתח בפנינו בפרשת השבוע.  יעקב חוזר לארץ כנען, והוא אמור לשוב ארצה למנוחה ונחלה.  אלא ש… ליעקב העדפה לבנו יוסף: וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת-יוֹסֵף֙ מִכָּל-בָּנָ֔יו כִּֽי-בֶן-זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים: בראשית לז, ג.

בנוסף, יוסף חולם חלומות ומספר אותם למשפחתו.  כיוון שאותם חלומות מצביעים על התעלות של יוסף על משפחתו, הם מעוררים חוסר נוחות בקרב השומעים.

הדברים מתגלגלים אל מכירת יוסף לישמעאלים שמורידים את יוסף למצרים, כתונת הפסים חוזרת אל יעקב מגואלת בדם.  יעקב מתאבל על בנו ומסרב להתנחם.

בד בבד, יורד יהודה מגדולתו בקרב אחיו ונפתל אל תוך הקשר עם כלתו האלמנה.

יוסף מורד מצרימה ונמכר לשר הטבחים המצרי.  הכתוב מציין לנו, וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה-תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה: בראשית לט, ו.  אשת פוטיפר מנסה לפתות את יוסף לבילוי עמה, אך יוסף מסרב.  הוא שומר על רמת מוסריות גבוהה במיוחד.  אשת פוטיפר משקרת לגבי התנהגותו של יוסף, והוא נשלח לכלא.

גם בכלא יוסף ממונה על כולם, ושם הוא פותר חלומות של שר המשקים ושר האופים.  הוא מבקש משר המשקים לדבר בשמו ולהביא לשחרורו, אבל וְלֹֽא-זָכַ֧ר שַׂר-הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת-יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ: בראשית מ, כג.

רצף האירועים מלמד אותנו שאין כאן מקריות, והכל קשור בכל; דבר אחד מוביל לדבר האחר.

עוד יתברר לנו בפרשיות הבאות שמה שהתחיל כבר אז, נמשך עוד הלאה, וכל אלו הם חלק בלתי נפרד מהתהוותנו כעם ישראל – אף עד ימינו אנו.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon631.pdf

הפטרת פרשת וישב הינה בספר עמוס מפרק ב' פסוק ו ועד פרק ג' פסוק ח.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/12/haftarat-parashat-vayeshev.html

ברכת שבת של רוגע והתעלות נעימה לכולנו – שבת שלום!

*************************************************************

ערש"ק פרשת וַיִּשְׁלַ֨ח,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_8.html

פרשת השבוע פותחת בהכנות של יעקב לקראת שיבתו ארצה.  הוא שולח שליחים לבדוק מה קורה בשטח לפני שהוא מגיע עם משפחתו המורחבת ורכושו העצום.  הוא מקבל את החדשות שעשו אחיו יוצא לקראתו, ונערך לתרחיש הגרוע מכל.  בתחילה, הוא עושה את מה שהוא חושב שעליו לעשות, ואח"כ, הוא פונה בתפילה  הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי-יָרֵ֤א אָֽנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן-יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל-בָּנִֽים: בראשית לג, יב.  אדם הנתון בצרה יעשה כל מה שהוא יכול כדי להיחלץ מהצרה ואז גם יפנה בתפילה לאלוקים.

יעקב שזוכר היטב את סיבת עזיבתו וקניית הבכורה מאחיו עשו בנזיד עדשים, חושש מתגובה שלילית של עשו.  לכן, שולח עדרי צאן ובקר מתנות לעשו על מנת להכין ולרכך את הקרקע לקראת בואו.  הכתוב משתף ומפרט אילו עדרים נבחרו לעשו, ואיך הם נשלחו אליו וכל אלו בעלי משמעות מאד לא מבוטלת.  גם הפגישה בין עשו ליעקב היא טעונת פירושים ומדרשים, אך הדרמה כפשוטה גם היא מרתקת לקריאה.

עוד בפרשה על דינה בת לאה ושְׁכֶ֧ם בֶּן-חֲמ֛וֹר הַֽחִוִּ֖י נְשִׂ֣יא הָאָ֑רֶץ, ואח"כ הולדת בנימין אחי יוסף לרחל, מותה וקבורתה בדרך אפרת הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻֽרַת-רָחֵ֖ל עַד-הַיּֽוֹם: בראשית לה, כ; מנין בני יעקב; מותו של יצחק וקבורתו על ידי בניו, ותולדות עשו.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon630.pdf

הפטרת וישלח היא בספר עובדיה.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/11/haftara-vayishlach.html

שתהיה לכולנו שבת חורפית ומבורכת – שבת שלום!

************************************************************************

ערש"ק פרשת וַיֵּצֵ֥א,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_7.html

פרשת השבוע פותחת בחלום יעקב המפורסם.  וַיַּֽחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹקים עֹלִ֥ים וְיֹֽרְדִ֖ים בּֽוֹ: בראשית כט, יב.  חלום יעקב גורם לנו, ולהרבה לפנינו, לתהות לגבי המסר כאן.  קיימים המון מדרשים ופרשנויות ליציאתו של יעקב מבאר שבע לחרן ועוד יותר מפורטים ונותני משמעות לחלום יעקב.

בחלום יעקב, המלאכים, יצורי העולמות העליונים, עולים ויורדים בסלם שהוא מוצב ארצה – הארץ הוא העולם שהוא תחתון מהעולמות העליונים, והסלם הוא סמל המקשר בין השניים.  הסלם בנוי משלבים.  העלייה בו והירידה ממנו אינה מיידית, אלא מצריכה שלב אחרי שלב.  המלאכים הם השליחים המביאים מלמעלה ומורידים למטה.  כותב הרמב"ם בספרו מורה נבוכים א, ט"ו, "העלייה קודם הירידה – כי אחר העלייה וההגעה אל מעלות ידועות מן "הסולם" תהיה הירידה במה שפגש מן העניין – להנהגת אנשי הארץ ולימודם."  מבלי להיכנס להקשר הספציפי עליו כותב הרמב"ם, אנחנו יכולים להסיק את הדברים אלינו וללמוד על לקיחת רעיונות ברמה הגבוהה, בכל תחום לימודי ובכל מקצוע, שלב אחרי שלב, ומשם להעביר אותם וללמד אותם לכולם.  זו החשיבות של לימוד הכלל ושדרוג בשאיפה לרמה מיטבית – כל אחד לפי שכלו והשגתו.  קבלת רעיונות חדשים ולמידה הם תמיד התקדמות בדרך לקראת הצלחה.

החלום הוא רק ההתחלה והבטחת הארץ והזרע חוזרת כאן, בנוסף להבטחת השמירה ושיבה ארצה.  הפרשה רצופת אירועים מרתקים ביותר בחייו של יעקב – אלו הם ציוני דרך בהתהוותו של עם ישראל, חוויותיו בחרן, התנהלותו – שיש בה ללמד אותנו המון – עד לעזיבתו את חרן.  יעקב יוצא מבאר שבע בודד ושב מחרן אחרי 21 שנים עם משפחה גדולה ועתיר נכסים.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon629.pdf

הפטרת פרשת ויצא הינה בסוף ספר הושע. יש מנהגים שונים בהפטרה. מנהג ספרד להתחיל בפרק י"א פסוק ז' עד פרק י"ב פסוק יב ומנהג אשכנז להתחיל מפרק י"ב פסוק יג ועד סוף הספר.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/11/haftara-veyetze.html

לכולנו שבת ענוגה ורוגעת – שבת שלום!

***********************************************************************

ערש"ק פרשת תּֽוֹלְדֹ֥ת,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_6.html

חודש חדש נפרש עלינו לטובה בע"ה, עם תפילות להצלחה, לשלום חיילינו וכל עם ישראל, להשבת כל הבנות והבנים לגבולם, ולהתחדשות חורפית מרעננת של חודש כסלו – שתהיה לנו תמיד ברכה בכיס ובלב.

פרשת השבוע פותחת בהולדת עשו ויעקב, אחרי עקרות והריון לא קל של רבקה.  רמז מטרים לבאות מתגלה לנו כבר בהולדתם – יעקב הוא התאום השני המגיח לעולם מיד אחרי עשו, וְיָד֤וֹ אֹחֶ֨זֶת֙ בַּֽעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו בראשית כו, כו.

השניים גדלים לאורח חיים שונה.  האחד, עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַֽעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם ישֵׁ֖ב אֹֽהָלִֽים: כז.  אופיים שונה, ועל פי פרשנויות, השוני בא לידי ביטוי בהתאם להתנהלותם.

בהמשך, עשו מוכר את בכורתו – מעמדו כבן הבכור – ליעקב תמורת "נזיד עדשים."  מכאן גם בא הביטוי "בנזיד עדשים," כאשר מישהו מוותר על משהו בתמורה מאד זולה שאינה שוות ערך.

עשו מזלזל בבכורה, והזלזול הזה עולה לו בשלבים מאוחרים יותר של חייו.  ללמדנו להעריך את הקיים לנו ולא למכור את עצמנו בזול.

בתמורה לבכורה – יעקב נותן לעשו "נזיד עדשים," בדיוק כמוסכם ביניהם.  ללמדנו שקניין של משהו חייב לבוא עם תמורה.  ללא תמורה, אין תוקף לחילופין.

הפרשה ממשיכה עם התפתחויות מרתקות כולל דין ודברים בין יצחק לאבימלך מלך גרר.  בין השאר – מתוך קנאה לעושרו וטובתו של יצחק – עבדי המלך סותמים בארות מים אשר חפרו עבדי אברהם.  בארות המים הם מקורות מים לא רק ליצחק, אלא לכל תושבי המקום.  אבל עבדי המלך חושבים במושגים של "גם לו גם לנו לא יהיה."  אויבינו ששים להרוס לנו, גם אם זה בא לרעתם.

הפרשה מסתיימת בברכת יצחק לבניו, וגלגולי האירועים גם שם מאד מרתקים וגורמים לנו לחשוב על ההשפעות של אותן ברכות מאז ועד לימינו אנו.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon628.pdf

הפטרת פרשת תולדות הינה בספר מלאכי מתחילת הספר ועד פרק ב' פסוק ז.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/11/haftara-toldot.html

שתהיה לנו שבת של מנוחה, וברכה על פני האדמה.  שבת שלום!

 

*************************************************************************

ערש"ק פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_5.html

ברוח ימים אלו, רבנות צהר קראה בע"ה לקיום הפרשת חלה עולמית לקראת שבת למען חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, תושבי עוטף ישראל, הפצועים, החטופים והנעדרים.

https://www.tzohar.org.il/?page_id=51986&fbclid=IwAR23Afg7klnDDRPkgK-sbFFxc_Q_F2-7Q6Ju9JTzQnrMcOQ0ZveEFTqQrmM

פרשת השבוע, בסמיכות לסיפור עקידת יצחק הנועלת את הפרשה הקודמת, פותחת בסיכום חייה של שרה אמנו, וַיִּֽהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה: בראשית כג, א.  ומפרש שם רש"י שכל סדרת שנים מוזכרת לעצמה כי הייתה שרה בת 100, כמו בת 20 שלא חטאה, ובת 20 יפה ותמה כמו ילדה שהיא בת  7 שנים, וכל אלו היו 127 שנים שהן שוות לטובה.

אברהם מבקש לקבור את שרה, ומציג עצמו לבני חת תושבי הארץ, גֵּר-וְתוֹשָׁ֥ב אָֽנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם, ומסביר שם רש"י, אם אתם מקבלים אותי – אני גר מארץ אחרת שבא להתיישב עמכם, ועל פי המדרש, אם אינכם מקבלים אותי – אני תושב משום שהארץ הזאת מובטחת לי ע"י הקב"ה.

אברהם מבקש את מערת המכפלה אשר בבעלות עפרון החתי, לקבורה.  בני חת ועפרון מציעים לאברהם את המערה ללא תשלום אך אברהם מתעקש לשלם עבור מערת המכפלה.  אברהם יוצר את אחיזתו החוקית בארץ עוד טרם הגשמת הבטחת הארץ.  זהו תיעוד ללא עוררין שאברהם קנה את מערת המכפלה ושלם עליה בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א ורש"י כותב שם: "אשלם כל שוויה, וכן דוד אמר לארוונה בכסף מלא (דברי הימים א כא, כד): על קניית ירושלים – יבוס – מבעלי האדמה, ארוונה, בכסף מלא, וכך תועד: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִיד, לְאָרְנָן, לֹא, כִּי-קָנֹה אֶקְנֶה בְּכֶסֶף מָלֵא:  …וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן, בַּמָּקוֹם, שִׁקְלֵי זָהָב, מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת." וכן הכתוב בשמואל ב, פרק כד, פס' יח-כה.  ירושלים, גם היא, נקנתה בכסף מלא.

הפרשה ממשיכה עם נישואי יצחק לרבקה ומסתיימת בצאצאי אברהם וישמעאל.

מידי שנה בשבת זו, מגיעות משפחות רבות לשישי-שבת בחברון לציין את פרשת חיי שרה באופן חגיגי והמוני.  השנה, עקב המלחמה, אירוע זה אינו מתקיים, ובע"ה, לשנה הבאה.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon627.pdf

הפטרת פרשת חיי שרה היא בספר מלכים א' פרק א עד פסוק ל"א.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/11/Chayey-sara-haftara.html

שתהיה לכולנו שבת של בשורות טובות, נועם ורוגע – שבת שלום!

**************************************************************************

ערש"ק פרשת וַיֵּרָ֤א,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_4.html

פרשת השבוע פותחת בפסוק, וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵֽלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א בראשית יח, א, ומפרש רש"י שאחרי המילה, בא הקב"ה לבקר את אברהם.  מכאן ניתן ללמוד על ביקור חולים.  מיד לאחר מכן מגיעים שלושת המלאכים ואברהם מלמד אותנו על הכנסת אורחים שהפכה למופת.  המלאכים מבשרים לאברהם על הולדתו העתידית של יצחק וממשיכים לדרכם.

ה' מודיע לאברהם על הפיכת סדום ועמורה, ואברהם מבקש להפר את רוע הגזרה בזכות צדיקים שאולי קיימים באותה עיר.  אגב, זהו אחד ההבדלים עליו מצביעים חז"ל בין אברהם לנח.  כשנח מתבשר על המבול, הוא מציית להוראות, אך אינו מנסה להציל עולם שלם.  אברהם מתבשר על השמדת עיר ומנסה לדון על דרכים להצלתה.

המלאכים פונים לסדום ולוט אחיינו של אברהם גם הוא מכניס אורחים.  בשל היותו הצדיק היחיד בסדום – הוא ומשפחתו ניצלים.  אשת לוט המביטה אחור בניגוד להוראות הופכת נציב מלח, ומדענים וחוקרי מקרא מצביעים על כך ששינויים טקטוניים באיזור הגיאוגרפי ההוא יצרו את ים המלח.

אחרי הולדת יצחק, שרה מגרשת את הגר ובנה ישמעאל.  ואחרי אירועים נוספים, מסתיימת הפרשה עם עקידת יצחק – השיא בניסיונות אברהם.  אברהם הוכיח מעל לכל ספק שהוא יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ ובשל כך הבטחת הזרע וברכה עולמית תתקיים בו לעד.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon626.pdf

הפטרת פרשת וירא בספר מלכים ב' פרק ד.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/11/vayera-haftara.html

שתהיה לנו שבת מבורכת ונעימה – שבת שלום!

**************************************************************

ערש"ק פרשת לֶךְ-לְךָ֛,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_3.html

אחד ממאפייני הזהות הבלתי נמנעים שלנו הוא היותנו חלק מעם ישראל.  רובנו ככולנו אכפתיים מהעם, מהארץ, מהאירועים הלאומיים אותם אנו חווים, והיכן מקומנו בכל התמונה הישראלית.

פרשת השבוע מציגה לפנינו את אב ואם האומה – אברהם ושרה.  הפסוק הפותח הוא, וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל-אַבְרָ֔ם לֶךְ-לְךָ֛ מֵֽאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל-הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ: בראשית יב, א, ומפרש שם רש"י, לך לך – להנאתך ולטובתך.  הנאתו וטובתו של אברהם אבינו נפרשת, וללא ספק, גם ניכרת, תודה לאל, עד ימינו אנו.

פרשת השבוע רצופת אירועים החל בהתגלותו של האל לאברם.  במצוותו, נוסע אברם הכבד ברכוש לארץ כנען.  רעב פוקד את הארץ ואברם אינו נסמך על נסים אלא נוסע למצרים שם מתחכך בפרעה המלך. אח"כ חוזרים כולם לארץ כנען, ובנגב נפרד אברם מאחיינו לוט בשל העושר של שניהם.  לוט פונה לאזור סדום ועמורה – אזור עשיר ופורה.

לוט נופל בשבי מלחמת ארבעת המלכים נגד החמישה, ואברם אינו מתעלם מבשרו וחש לעזרתו.

לאחר מכן, הכתוב מספר לנו על הברית בין הבתרים – הבטחת הזרע והבטחת הארץ.

הפרשה מסתיימת עם סיפור הגר השפחה, הולדת ישמעאל וקביעת ברית המילה, וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵֽינֵיכֶֽם: וּבֶן-שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כָּל-זָכָ֖ר לְדֹרֹֽתֵיכֶ֑ם… וְהָֽיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם:  בראשית יז, יא-יג.

האירועים המצוינים בפרשה הם עתירי פרשנויות, מדרש ואגדה, והם למעשה באים ללמדנו על התנהגות ערכית והתנהלות בפני הבורא.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon626.pdf

הפרטת פרשת לך לך היא בספר ישעיהו מפרק מ' פסוק כז ועד פרק מ"א פסוק טז.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/10/lech-lech-haftara.html

שתהיה לנו שבת טובה, שבת של מנוחה ורוגע, שבת של שלום.

***********************************************************************

ערש"ק פרשת נֹ֔חַ,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_2.html

השבוע חגגנו את ראש חודש מרחשוון.  הסתיו נפרש עלינו ואנחנו לקראת התחדשות עונתית. 

פרשת השבוע מספרת לנו על נח.  בסוף הפרשה הקודמת מוצג לנו נח בן למך.  למך, אביו של נח, חי 777 (!) שנים, דבר שלא היה תמוה בזמנו כי אנשים היו חיים עד גיל מופלג אף יותר.  ואולם, מעשי האדם לא עמדו בקנה אחד עם הבריאה ותכליתה.  בין השאר, אלוקים מחליט להגביל את שנות האדם ל-120.

בפסוק הפותח את הפרשה מסופר לנו כי נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו (בראשית ז, ט).  חוקרת המקרא נחמה ליבוביץ סוקרת בספרה את הפרשנויות השונות לפסוק זה ומראה איך חז"ל פירשו פסוק זה לאמר כי בדורותיו – יחסית לאנשים בדורו של נח – הוא היה צדיק.  בדור אחר – תלוי בדרגת המיטב של אחרים.  אלוקים מודיע לנח שהוא הולך למחות את העולם ומטיל על נח לבנות תיבה ולאסוף אליו מכל מיני החיות בטבע.  נח מציית.  הוא מציל את עצמו ועושה מה שצריך.  לשם השוואה, כשאלוקים מודיע בשורה דומה לאברהם בקשר לסדום ועמורה, אברהם מנהל משא ומתן עם האלוקים על מנת לבטל את הגזרה ולהציל את הערים.  זה אחד הדברים אותם מדגישים חז"ל לגבי נח בהשוואה לצדיקותו של אברהם, לדוגמה.

ללמדנו שעלינו לשאוף להתנהלות עצמית נכונה לא רק יחסית לסביבה שלנו, אלא בהתאם לקריטריונים אוניברסליים.  בנוסף, יש לגלות אכפתיות לכלל.  האדם אינו יחידאי בעולם.

עוד בפרשה, אחרי המבול שולח נח את היונה לבדוק את מצב הארץ וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה-זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ בראשית ח, יא, ומאז הופכת היונה עם עלה הזית לסמל השלום.  הקשת בענן היא סמל לאות הברית בעולם אֶת-קַשְׁתִּ֕י נָתַ֖תִּי בֶּֽעָנָ֑ן וְהָֽיְתָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הָאָֽרֶץ: ט, יג.  אחרי כן, סיפור מגדל בבל ממנו ניתן להסיק על היתרון של ריבוי שפות ותרבויות לעומת אחידות ומונוטוניות.  הפרשה מסיימת בתולדות אברהם אבינו.  על כך בפרשה הבאה.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon625.pdf

ההפטרה היא בספר ישעיהו פרק נ"ד ועד פרק נ"ה ה כולל הסברים והקשר ההפטרה לפרשה.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/10/haftara-noach-reae-ki-teze.html

שתהיה על כולנו שבת נעימה וטובה, שבת של מנוחה.  שבת שלום!

************************************************************************

ערש"ק פרשת בְּרֵאשִׁ֖ית,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_1.html

סיימנו את תקופת החגים עם שמחת התורה, הקריאה בפרשה האחרונה בספר דברים – פרשת וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה, וחיבורה הרצוף אל תחילת ספר בראשית בפרשת בראשית.  אחרי יום של אסרו חג, וכעת, בעטיה של מלחמה שנכפתה עלינו, אנחנו מתכוננים אל עונת הסתיו ומכוונים את השעונים שלנו ואת התוכניות שלנו בהתאם.

פרשת השבוע פותחת בששת ימי בריאת העולם ושביתה ביום השביעי.  חוץ מהיום השני, נאמר על כל בריאה "כִּי-טוֹב," וביום השלישי, נאמר פעמיים כִּי-טֽוֹב על שני מעשי בראשית.  מכאן האמירה הידועה: "יום שלישי – פעמיים כי טוב."

הקריאה על בריאת העולם בספר בראשית מבררת לנו את תחילתו של העולם; ועדיין, גורמת ללא מעט תהיות ושאלות שאינן באות בקלות על פתרונן.  פרשנויות רבות נכתבו על בריאת העולם, ועדיין אין הבנתנו משגת את פשר כל המעשה.  משום כך, בתי כנסת שבדרך כלל הוגים בפירוש רש"י לפרשת השבוע, מדלגים על מנהגם זה בפרשת בראשית, ובמקומו מנהלים שיעור תורה אחר.

הצהרת מעשה הבריאה הוא שכל העולם נברא ע"י בורא עולם האחד.  תיעוד זה נועד להכחיש ולשלול קיום של אלוהות אחרת או אחרים שהייתה מעורבת או היו מעורבים בעניין הבריאה או חלקה.

הפרשן א. ש הרטום בספרי המקרא בעריכת מ. ד. קאסוטו מצביע על התאמה מספרית המבוססת על המספר שבע: השם "אלוקים" מופיע 35 פעמים – כפולה של שבע, השם "ארץ" – 21 פעמים, כי טוב – שבע פעמים, ביום השביעי יש שלושה משפטים בני שבע מלים, והפסוק הראשון של התורה מורכב משבע מלים.  וקדושת היום השביעי מודגשת כי היא קיימת ועומדת מימי בראשית.

 

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon624.pdf

 

הפטרת בראשית מתחילה בספר ישעיהו פרק מ"ב פסוק ה'.

https://www.xn—-2hcm6cgyhbh.com/2014/10/haftara-bereshit.html

 

בתפילה להקב"ה שישמור על חיילינו ועל כל עם ישראל,  שבת שלום.

 

**************************************************************************

ערש"ק ערב שמחת תורה – פרשת וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01737_part_11.html

בסיכומו של חג הסוכות, ואחרי ליל הושענה רבא שכלל בילוי לילי בקריאה מחודשת של חומש "דברים," ושבע הקפות סמליות הקוראות בהתקרבות עם ישראל לאלוקיו, אנחנו מוכנים ומזומנים לקריאת הפרשה האחרונה בתורה.

פרשת וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה היא היחידה שאינה בהכרח נקראת בשבת, אלא ביום האחרון של חג הסוכות – השנה בשבת, וזוהי שמחת התורה; שכן, סיימנו את קריאת חמשת חומשי התורה במלואם.

על מנת ליצור חיבור טבעי בין סוף חמשת חומשי התורה להתחלתה, עם קריאת המברך האחרון העולה לפרשת "וזאת הברכה" – והוא נקרא "חתן תורה" – מתחילים מיד בסמוך את קריאת המברך הראשון מתוך פרשת בראשית – ששת ימי בריאת העולם והשבת בתומם.  וזה המברך נקרא "חתן בראשית."

אך לפני מותו, משה נפרד בברכת כל שבט על פי ייחודו.  בפתח דבריו כמו גם בסופם, ה' הוא החלק הבלתי נפרד מהווייתו של עם ישראל.  מסקנת כל הברכות בדבריו של משה, {כט} אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽהֹ' מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַֽאֲשֶׁר-חֶ֖רֶב גַּֽאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּֽחֲשׁ֤וּ אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל-בָּֽמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ: פסוק זה הוא טעון במשמעותו ומעצים את ישראל.

משה מת על הר נבו ואולם מקום קבורתו לא נודע עד עצם היום הזה.  גם תעלומה זו יש בה מסר חזק לעם ישראל – בהחלט כולל אותנו, וזו נקודה למחשבה.  ועוד, הכתוב מדגיש את הייחודיות של משה כמנהיג מאז ומעולם.  ניסוח הדברים הנאמרים בפסוקים בודדים בהחלט מפעים את הקורא.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לפרשה זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon623.pdf

פרשת וזאת הברכה מסיימת במותו של משה רבנו וההפטרה בספר יהושע הינו המשך ישיר ומיידי.

https://www.פרשת-שבוע.com/2014/10/simchat-tora-haftara.html

לכולנו – שבת שלום וחג שמיני עצרת שמח!

*************************************************************

ערש"ק חג הסוכות,

השבת נפרשת עלינו בשמחת ובקדושת חג הסוכות, והשבוע הבא עלינו לטובה – ימי חול המועד העמוסים בפעילויות מהנות בחוצות הפתוחות לכל עם ישראל.

במהלך השבוע מתקיימים אירועי ברכת הכהנים ברחבת הכותל המערבי, אירוע שלא משאיר אף יהודיה ויהודי אדישים.  אכן, הקשר של עם הנצח לבירת הנצח הוא הדוק; כך היה וכך בע"ה יישאר.

חג הסוכות הוא חג בו נצטווינו על השמחה, וְשָֽׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ… וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ: דברים טז, יד-טו.  קיום השמחה הזאת ללא ספק מבטיח לנו קיום שמחות עתידיות, וכן ירבו בע"ה.

קריאת התורה בשבת היא מתוך ספר ויקרא פרשת אמור פרק כב החל מפסוק כו עד סוף פרק כג – תוך אזכור הקרבנות, החגים, הציווי לנטילת ארבעת המינים, חג הסוכות והישיבה בסוכה.

https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01724_part_8.html#HtmpReportNum0001_L2

במהלך חג הסוכות נהוג גם לקרוא את מגילת קהלת.

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01715.html

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon622.pdf

ההפטרה ליום הראשון של סוכות הינה פרק י"ד בספר זכריה ויש הנוהגים להתחיל בפסוק האחרון של פרק יג: וְהֵבֵאתִ֤י אֶת-הַשְּׁלִשִׁית֙ בָּאֵ֔שׁ וּצְרַפְתִּים֙ כִּצְרֹ֣ף אֶת-הַכֶּ֔סֶף וּבְחַנְתִּ֖ים כִּבְחֹ֣ן אֶת-הַזָּהָ֑ב ה֣וּא | יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֗י וַֽאֲנִי אֶעֱנֶ֣ה אֹת֔וֹ אָמַ֙רְתִּי֙ עַמִּ֣י ה֔וּא וְה֥וּא יֹאמַ֖ר ה אֱלֹקי:

https://www.xn—-2hcm6cgyhbh.com/2014/10/haftara-sukkoth.html

 

לכולנו – שבת שלום, חג סוכות שמח, חגים וזמנים לששון, וחתימה טובה!

 

************************************************************************

ערש"ק פרשת הַֽאֲזִ֥ינוּ,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01737_part_10.html

אך אחרי יום כיפור ורגע לפני חג הסוכות – זמן שמחתנו – כולנו מבקשים שאכן "תחל שנה וברכותיה."

פרשת השבוע היא אותה שירת עדות עליה קראנו בסוף הפרשה הקודמת.  מאפייני השירה הזאת הם צורת הכתיבה שלה על גיליון הקלף של ספר התורה – שתי עמודות מקבילות, אך יותר מכך הוא המשקל השירי של מרבית הפרשה.  פרשת האזינו אינה ארוכה כלל, ועם זאת, תוכנה עשיר ביותר ומדבר על יחסי העם והאלוקים, הפרת איזון היחסים על ידי העם, והשיבה אל האלוקים.

משה פותח ואומר, הַֽאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַֽאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי-פִֽי: דברים ל"ב, א'.  רש"י מפרש שמשה פונה לשמים ולארץ, כי הוא/ האדם הוא זמני על פני היקום, ואולם השמיים והארץ נצחיים הם.  כך שתוקף השירה יהיה לעולם.  ועוד, יחס עם ישראל לאלוקיו יהיה תקין – השמיים יתנו טל וגשם, והארץ תתן יבול; וחלילה – להיפך.

בפרשה גם מוזכר הפסוק  זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר-וָדֹ֑ר, דברים ל"ב, ז'.  מכאן למדו על חשיבותה של ההיסטוריה ולימודה.  בינו – כמו "הבינו," עלינו להבין את אירועי הדורות בהיסטוריה של העולם.  כך ניתן יהיה להימנע משגיאות פוטנציאליות, ואפשר יהיה להתנהל נכון ולחשב את הצעדים העתידיים בצורה מושכלת.

השירה מסתיימת באמירה הידועה, וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ דברים ל"ב, מ"ג, טרם סותמים הגולל על קברו של אדם – זה הפסוק שאומרים ומשמעותו הסמלית היא מחילת העוונות והטוהר. 

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon621.pdf

השבת הזאת נקראת גם "שבת שובה," או שבת תשובה.  היא השבת הראשונה בכל שנה חדשה והיא השבת שלפני יום כיפור.  בשבת זו קוראים את ההפטרה בספר הושע פרק יד הפותח במלים שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל.  בבתי כנסת נוהגים בשבת זו לתת דרשה ארוכה מהרגיל המעוררת את הלב לתשובה ולרוחניות.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/09/haftara-shuva.html

 

שבת טובה ושלווה על כולנו, כתיבה וחתימה טובה.

 

***************************************************************

ערש"ק ראש השנה ה'תשפ"ד,

בפרוס עלינו השנה החדשה, ברכת שנה טובה ומתוקה לכולנו.

באתר פרשת השבוע של גדי איידלהייט

https://www.xn—-2hcm6cgyhbh.com/2011/09/hebrew-new-year.html

ניתן למצוא מאמרים לראש השנה

סדר ראש השנה – סדר הברכות והסימנים בסעודת החג.

http://www.פרשת-שבוע.com/2010/09/seder-rosh-hashana.html

הפטרות לראש השנה – עיון בשתי ההפטרות לראש השנה. לידת שמואל וניחום רחל בספר ירמיהו

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/09/haftara-rosh-hashana.html

נבואה שעריך – סקירת ספר העוסק בתפילות ראש השנה והימים הנוראים.

http://www.פרשת-שבוע.com/2011/09/yamim-noraim-prayers.html

באר מרים – ראש השנה – אסופת מאמרים בספר אלבומי מיוחד לראש השנה.

http://www.פרשת-שבוע.com/2011/09/rosh-hashana-well-of-miriam.html

רעיונות לראש השנה – רעיונות לפעילות משפחתית מסביב לשולחן ראש השנה.

http://www.פרשת-שבוע.com/2012/09/Rosh-Hashana-Ideas.html

חידון לראש השנה – חידות ציורים וחידות מילוליות, קלות ומאתגרות (בנפרד) שינעימו לכם את סעודות החג.

http://www.פרשת-שבוע.com/2011/09/rosh-hashana-riddles.html

תפזורת לראש השנה

http://www.פרשת-שבוע.com/2011/09/rosh-hashana-crossword.html

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon620.pdf

שבת שלום.

תחל שנה וברכותיה.

 

*******************************************************

ערש"ק פרשת נִצָּבִ֤ים–וַיֵּ֖לֶךְ,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01737_part_8.html

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01737_part_9.html

פרשת ניצבים היא המשך תוכני לפרשות הקודמות – ההתנהלות החברתית התקנית שלנו מותנית בשמירה של כל אחת ואחד על המסגרת המוסכמת לנו מראש; אותה ברית אליה אנחנו מחויבים.  הפרה של אותה ברית היא בעלת השלכות שאינן רצויות חלילה, ושיבה אל הדרך הנכונה מבטיחה את הגאולה.

בסיכומה של הפרשה, ההדגש הוא על הבחירה אותה עושה האדם.  הגמרא במסכת ברכות פרק ל"ג, כ' אומרת  "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" – ועל כך דרשו חז"ל המון.  הבחירה מה לעשות ואיך לנהוג היא בידיו של האדם.  "רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֨יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת-הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת-הַטּ֑וֹב… וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ" דברים ל' טו-יט  אנחנו רוצים להיות חכמים מספיק כדי לדעת לבחור נכונה.

פרשת וילך היא הכנה לפרשה הבאה עלינו לטובה – פרשת האזינו.  משה אומר את דבריו האחרונים טרם מסירת מושכות ההנהגה ליהושע בן-נון.  רגע לפני תחילת כיבוש הארץ העם מקבל מילות חיזוק ועידוד חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל-תִּֽירְא֥וּ וְאַל-תַּֽעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם … לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת:  (דברים לא, ו-ח)  כי ה' לצד עם ישראל בהיכנסו לארץ.

ואמנם, מגלה ה' למשה שעם ישראל, אחרי שייכנס לארץ וייהנה מטובה, בשלב מסוים הוא עתיד לחטוא לאלוקיו.  תהיה זו נקודת שבירה ואזהרה לעם.  בשלב זה ה' מצווה על משה לכתוב שירה שתהיה עדות ליחס ולקשר הנצחי שבין העם לאלוקים.  אותו יחס המחייב.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon619.pdf

הפטרת פרשת ניצבים (ולפעמים הפטרת פרשת ניצבים וילך) היא ההפטרה האחרונה בסדרת הפטרות הנחמה והיא נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. ההפטרה מספר ישעיהו מפרק ס"א עד פרק ס"ג ט.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/09/haftara-nitzavim.html

שתהיה לנו שבת שלום ושנה טובה ומתוקה.

****************************************************

ערש"ק פרשת כִּֽי-תָב֣וֹא,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01737_part_7.html

אירועי השבוע מאד מרתקים, ובתוך כל אלו הכנה והתרגשות לקראת השנה החדשה.  מי שמבקר במרכזי הקניות יראה את מתנדבי הארגונים השונים לאיסוף מזון לנזקקים לתקופה זו של השנה.  זה זמן טוב לפתוח את הלב אף יותר – הערבות ההדדית היא חובה מוסרית שמקורה בתורה.

פרשת השבוע פותחת בחובה לקחת פסק זמן וליהנות מעמלנו.  אדם צריך לראות את הישגיו ולתרום לתחושת הסיפוק שלו.  חלק מתחושת הסיפוק של אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ מעוגנת דווקא בנתינה מהיבול ומהתנובה, מהעשייה ומהרווחים.  הכרת הטוב ואמירת התודה הם חלק מהנתינה לרשות הרוחנית שדואגת לאיחוד העם, ולשכבות שאסור לעולם להזניח – הלוי, הגר, היתום והאלמנה.  שלושת האחרונים מסמלים מגזרים בעם שחובה לדאוג לרווחתם ולוודא שהם במצב המתקבל על הדעת.

בהמשך הפרשה, אזכור של "י"א ארורים" – 11 מעשים שלא ייעשו בחברה המתוקנת.

חברה ההולכת בדרך הנכונה – מובטחת עליונות וברכה; וחלילה – גם ההיפך הוא הנכון.  החלק הזה של הפרשה נקרא "התוכחה."  העם מוכח אל מול השלכות פוטנציאליות ומוזהר אליהן.  מטרת הדברים היא בסיומה של הפרשה "לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔ילוּ אֵ֖ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֽׂוּן" (דברים, כט, ח).  החלטות שאנחנו עושים – מוטב כי יהיו מושכלות.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon618.pdf 

הפטרת פרשת כי-תבוא היא פרק ס' בספר ישעיהו.

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/09/ki-tavo-haftara.html

לכולנו – שבת מלאה ברכה ומנוחה – שבת שלום.

**********************************************************************

ערש"ק פרשת כִּֽי-תֵצֵ֥א,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01737_part_6.html

חודש הרחמים והסליחות מרגש את כולנו לקראת השנה החדשה.  אפשר לראות את תכונת האנשים במרכזי הקניות – ההכנות בעיצומן.  אותן הכנות צריכות להיות גם נפשיות כאשר כל אחת ואחד מאתנו מביט אל תוך עצמו ומתקן.

פרשת השבוע היא פרשה עתירת מצוות.  ספר החינוך לר' אהרן הלוי (הרא"ה) מברצלונה מונה בפרשה זו בלבד 74 מצוות, מתוך ה-613.   הפרשה מנחה להתנהלות תקנית בין אדם לחברו ובין איש לאשתו.

הפרשה פותחת בלוחם שחושק בשבויה.  התורה מצווה אותנו לריסון וליחס של כבוד כלפי אותה שבויה.  הפסוקים הבאים מדברים על מעמדו הבלתי מעורער של הבן הבכור, ואז מדברים הפסוקים על בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה.  הפרשן קסוטו מצביע על כך שהתורה מצווה על ההורים להביא את אותו בן סורר אל הרשות השופטת.  בניגוד לעמים אחרים דאז, אין להורים הסמכות לגזור על בנם את עונשו החמור.  הדבר נעשה על ידי הרשויות.  הקורא נחרד למקרא הכתוב לגבי בן סורר ומורה ועונשו.  ואולם, הגמרא מסבירה בפירוט אילו תנאים חמורים מעמידה התורה על מנת לגזור את עונשו של הבן הסורר.  על-סמך זה חז"ל פסקו במסכת סנהדרין שבן סורר ומורה לא היה ולא יהיה.  הכתוב בא להדגים לנו את חומרת הדברים ומה עלינו לא לעשות.

עוד בפרשה על בטיחות כגון וְעָשִׂ֥יתָ מַֽעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ (דברים כח, ב), האיסור לרמות בעסקים אֶ֣בֶן שְׁלֵמָ֤ה וָצֶ֨דֶק֙ יִֽהְיֶה-לָּ֔ךְ (דברים כה, טו), הכרח המשפט ועוד.  הפרשה מסיימת בזָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר-עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק (דברים כה, יז) – אסור לנו להזניח את הזיכרון של מי שקם עלינו להשמיד את קיומנו.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon617.pdf 

ההפטרה היא בספר ישעיהו פרק נ"ד עד פסוק י'.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/10/haftara-noach-reae-ki-teze.html

לכולנו רק בריאות וטוב, שבת שלום!

**************************************

ערש"ק פרשת "שֹֽׁפְטִ֣ים",

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01737_part_5.html

חודש הרחמים והסליחות נפרש עלינו בע"ה לטובה ולברכה.  זה החודש שבו אנחנו מביאים בחשבון את עצמנו ואת המעשים שלנו, לפני שהם יבואו בחשבון לפני מי שאמר והיה העולם.  זו בדיוק ההזדמנות שלנו להתבונן ולבחון איפה אנחנו שמים את עצמו ואיפה עלינו לשפר את המעשים שלנו בתום שנה ולקראת פתיחת שנה חדשה.

פרשת השבוע עוסקת בכמה נושאים הנוגעים לחברה מתוקנת של עם היושב בארצו.  מערכת השיפוט והשיטור היא תנאי הכרחי לקיום חברה שמאפשרת המשכיות ונכונות.  השופטים חייבים להיות אנשים בעלי שכל וטוהר.  היהדות כולה בנויה על צדק ויושרה ללא רבב.

גם המלך הישראלי מחויב לקודים של התנהגות מוסרית.  תוקף מעמדו של המלך מחייב אותו אף יותר להוות דוגמה.  הנשיאה בתואר אינה משחררת מקודים מוסריים.  דבר זה נכון בכל תחום – אנשים בעלי תואר מחויבים לאחריות, ומצופה מהם יותר.

עוד בפרשה, היציאה למלחמה מאופיינת בתעוזה, וגם שם מצוינים קודים להתנהלות.

הפרשה מסתיימת בפרשת עגלה ערופה – הרשות שבתחומה נמצא אדם מת אינה יכולה להתנער מאחריות, על כל המשתמע מכך.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon616.pdf

הפטרת פרשת שופטים בספר ישעיהו פרק נ"א יב – נ"ב יב.

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/08/haftara-shoftim.html

לכולנו, שבת נעימה ורוגעת.  שבת שלום!

**********************************************************************

ערש"ק פרשת "רְאֵ֗ה,"

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01737_part_4.html

פרשת השבוע פותחת בדיוק במסר טובתו האישית של כל אדם.  משמעת המצוות מביאה ברכה, בעוד הפרת המצוות היא קללה, או כמו שהפסוק מנוסח, וְהַקְּלָלָ֗ה אִם-לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל-מִצְוֹת֙ ה' אֱלֹֽקֵיכֶ֔ם, דברים, יב, כח.  ר' חיים בן עטר מקובל מהמאה ה-18 מתרכז בניסוח הפס' ומלמד אותנו שעצם אי השמיעה למצוות היא הקללה בפני עצמה.

אפשרות הברכה והקללה היא בחירתו של האדם.  הפרופ' ישעיהו ליבוביץ מצביע בנושאים אלו על השאלה הפילוסופית לגבי הבחירות שהאדם עושה והאם אנחנו בכלל מסוגלים לעשות את הבחירה הנכונה בהתנהלות היומיומית שלנו.  החכמה היא כמובן לשקול את הצעדים שלנו בצורה תכליתית ויעילה.

סיון רהב מאיר מצביעה על דבר נוסף ששווה מחשבה: האתגר האמיתי שספר דברים מזהיר מפניו הוא חיים בחברת שפע, חברה שבה יש הכול, ובגדול. פעם אחר פעם משה רבנו מתריע לא מפני מחסור אלא מפני עושר, לא מסכנת הרעב אלא מסכנת השובע. בעצם, אחרי שנים של נדודים במדבר, ספר דברים מכין אותנו לאתגר האקטואלי של ימינו: חיים בחברה שיש בה, ולא בחברה שאין בה.

נושאים נוספים בפרשה כוללים את נביאי שקר והטיפול בהם; על המותר והאסור לאכול – הכל בהתאם לגוף שלנו ולהזנתו הנכונה; האיסור לאכול את הדם – ריסון היצר החייתי שבנו; שמיטת חובות – צו תורני שנתקן מאוחר יותר על ידי הלל על מנת שעשירים יוכלו להמשיך להלוות לעניים מבלי לאבד את כספם.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon615.pdf

הפטרת פרשת ראה – מקרא והסבר כאן.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/10/haftara-noach-reae-ki-teze.html

שתהיה לנו שבת טובה של בשורות טובות – שבת שלום.

************************************************************************

ערש"ק פרשת עֵ֣קֶב,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01737_part_3.html

פרשת השבוע היא המשך ישיר של הפרשה הקודמת.  אנו מוצאים הרבה מילות חיזוק ועידוד, ובהחלט ריגוש לקראת כניסתם של בני ישראל לארץ ישראל.  הארץ מלאת ברכה, זרע ושפע, וכל אלה מובטחים לעם ישראל.  בפרשה יש הדגשים על הקשר האינטימי של עם ישראל וארץ ישראל.

טובת יישוב הארץ היא בפתיחת הפרשה: "וְהָיָ֣ה | עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם…" (דברים, ח, יב) השמירה והביצוע של ההתנהלות האישית והחברתית התקנית מבטיחה לאדם את הטוב.  הטוב הוא עוקב את הנכון.  עשיית הדבר הנכון מביאה בהכרח את הטוב.

רש"י מפרש את המלה עֵ֣קֶב – "אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו, תשמעון".  כלומר, אותן מצוות שנראות קלות וקטנות ופחות חשובות, אם גם את אותן מצוות יקפיד האדם לשמור – הוא מבטיח לעצמו את הטוב.  מכאן ניתן ללמוד את חשיבות שימת הלב שלנו דווקא לפרטים הקטנים.

עוד בפרשה, הפסוק המוזכר בפרשייה השניה של תפילת שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אותה אומר היהודי בקר וערב: וְהָיָ֗ה אִם-שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל-מִצְוֹתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם (יא, יג).  בעומקם של הדברים, וגם רבים מהחוקרים והתיאולוגים מצביעים על כך שהכתוב מכיר בכך שהאדם רוצה את שכר מעשיו כאן ועכשיו, ולא רק טוב ששמור לו לעתיד לבוא.

ועוד, למדו חז"ל מהפסוק וְנָֽתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָֽׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ: (יב, יג) שאדם חייב להאכיל את בהמתו לפני שהוא עצמו אוכל.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon614.pdf

הפטרת פרשת עקב היא ההפטרה השנייה בסדרת הפטרות הנחמה והיא נמצאת בספר ישעיהו פרק מ"ט פסוק יד עד פרק נ"א פסוק ג'.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/08/haftara-ekev.html

שתהיה לנו שבת מלאה בטוב.  שבת שלום!

 

**********************************************************************

ערש"ק פרשת וָֽאֶתְחַנַּ֖ן,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01428_part_2.html

צום ט' באב מאחורינו, ובשבוע הבא ביום רביעי בע"ה, אנחנו חוגגים תאריך משמעותי בלוח השנה היהודי – ט"ו באב.

המשנה במסכת תענית ד, ח מביאה, "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאין בכלי לבן שא[ו]לים, שלא לבייש את מי שאין לו – כל הכלים טעונים טבילה – ובנות ירושלם יוצאות וחולות [=מחוללות] בכרמים. ומה היו אומרות: שא נא עיניך, בחור, וראה מה את בורר לך; אל תתן עיניך בנוי – תן עיניך במשפחה."

בט"ו באב פסקו מתי מדבר – אלו שמתו בעקבות חטא המרגלים; הותר לשבטים להתחתן זה בזה – בתחילה אי אפשר היה בגלל עניין של העברת נחלות בין המשפחות; הותר לשבט בנימין להתחתן ולבוא בקהל.  הסיפור מובא בספר שופטים כ"א; לא היה צריך לכרות עצים לאש המזבח; הושע בן אלה בטל את שומרי הגבול שקבע ירבעם בן נבט ואלו חצו בין יהודה וישראל בבואם לחגוג את שלושת הרגלים, כלומר, איחוד עם ישראל תחת פילוג; ואחרי מרד בר כוכבא, הובאו הרוגי העיר ביתר לקבורה.  הנס היה שלמרות שעבר זמן מאז שנטבחו ועד לקבורתם, גופותיהם לא הסריחו.  ויש עוד טעמים לט"ו באב..

שתמיד נשמח!

פרשת השבוע היא אחת הפרשיות הרצופות בפסוקים המשרים אנרגיה טובה ומעצימה, והפירושים עמוקים ומרובים לאין שיעור.

בתחילתה, משה רבנו מתחנן להיכנס לארץ ישראל, והקב"ה מבקש ממנו להפסיק את בקשתו זו.  המדרש מבאר שלכל בקשה קצובה מספר התפילות הדרושות לה.  משה התפלל 515 תפילות בעניין זה, והיה אמור להיענות בתפילה ה-516.  אך כיוון שנגזר עליו שלא ייכנס, אומר לו הקב"ה רַב-לָ֔ךְ אַל-תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה (ז, כ"ו).  שאם היה מתפלל את התפילה ה-516, היה צריך לבטל הגזירה ולתת לו להיכנס לארץ ישראל.

ערב כניסתו של עם ישראל לארץ ישראל, משה המנהיג ממשיך בסקירת אירועים היסטורית דרך קבלת עשרת הדיברות, ופרשיית שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל – אחד הביטויים המשמעותיים בקשר שבין עם ישראל לאלוקים – הכתובה לקראת סוף הפרשה.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://video.htv.co.il/2017/alon613.pdf

 

הפטרת פרשת ואתחנן היא בישעיהו פרק מ'. "נחמו נחמו עמי" פותח הנביא וכך זכתה ההפטרה והשבת כולה להיקרא שבת נחמו. זוהי השבת שלאחר תשעה באב והיא פותחת סדרה של שבע הפטרות, כולן בנביא ישיעהו, המכונות "שבע דנחמתא". שבע נבואות הנחמה המסתיימות בראש השנה.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/07/haftara-vaetchanan.html

לכולנו – שבת שמחה ומלאת אהבה.  שבת שלום.

*******************************************************************

ערש"ק פרשת מטות ומסעי,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01686_part_9.html

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01686_part_10.html

 

בשבוע הבא ביום רביעי נציין את ראש חודש אב.  אנחנו בעיצומה של תקופת שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב.  ימים אלו נקראים ימי בין המצרים.  "משנכנס אב – ממעטין בשמחה."  החל מי"ז בתמוז – יום הצום בו נקבע לציין את תחילת המצור על ירושלים, ועד ליום ט' באב – חרבן בית המקדש הראשון והשני, זו תקופת צער לעם ישראל.  ואולם, חודש אב נקרא גם מנחם-אב.  זה אומר שתהיה לנו נחמה לאירועי חודש זה במהרה בימינו אמן.

פרשת מטות כוללת שלושה עניינים עיקריים בהם דיני נדרים, מלחמת ישראל במדיינים, ובקשת שניים וחצי השבטים להתנחל מחוץ לגבולות הארץ המובטחת.

פרשת מסעי היא הפרשה החותמת את ספר במדבר.  עם ישראל על סף כניסתו לארץ ישראל.  הפרשה מתחילה במניין 42 מקומות דרכם עבר עם ישראל מהיציאה ממצרים ועד הגיעו לארץ.  רבים המדרשים המפרשים את פשר ציוני המקומות; אבל ניתן לסכם שלתיעוד ההיסטורי של הדברים יש חשיבות לא מבוטלת בהווייתנו כעם ובייעוד ארץ ישראל לעם ישראל.  מאז ועד בכלל.  אי אפשר להתווכח עם תיעודים היסטוריים קונקרטיים.

המשך הפרשה הוא איכות ההתיישבות בארץ, גבולותיה וחלוקתה על פי השבטים.  עוד בפרשה – ערי המקלט והדגשת החומרה באיסור שפיכות דמים/ הוזלת חיי אדם.  ישיבת עם ישראל בארץ ישראל מחייבת לסטנדרטים חברתיים שהם למופת ואור בעולם.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon594.pdf

הפטרת פרשת מסעי היא ההפטרה השנייה בסדרת שלושת ההפטרות שלפני תשעה באב. אלו הן נבואות תוכחה ופורענות קשות. עיקר ההפטרה היא פרק ב' בספר ירמיהו. ומתחיל בדיוק במקום בה הסתיימה הפטרת פרשת מטות.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/07/hafara-Masey.html

 

שתהיה לכולנו שבת שלום וברכת חודש שיהפוך עלינו לטובה.

****************************************************

ערש"ק פרשת "פִּֽינְחָ֨ס,"

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01686_part_8.html

פרשת השבוע היא רבת עניינים ופותחת בהמשך לאירועי סוף הפרשה הקודמת.  עם ישראל אינו סובל כלל מניסיון הקללות של בלעם או מגישתו השלילית את בלק כלפיו, אלא ממעשיהם עצמם של בני ישראל.  התפרקות המסגרת החברתית הפנימית והמשפחתית, הם המביאים את הצרות על עם ישראל.

פנחס בקנאותו מסייע לעצירת המגפה הזורה מוות במחנה ישראל.

בעקבות כך, פנחס מקבל את ברכת השלום.  בהתבסס על משנתו של הרב קוק, מלמד אותנו הרב ד"ר בני לאו בספרו אתנחתא שברכת השלום מלמדת את הקנאי להכיל בתוכו את כל הניגודים.  יש את הקנאי שיהיה מריר לסביבתו ויש את הקנאי שיאיר לסביבה.  לקנאות אידיאליסטית אין מקום.  רק ההכלה החברתית כללית והידיעה שלכל אחד יש את מקומו וזמנו בהתאם לאיכותו – רק אותו שלום יכול ליצור שלמות דברים ולבנות חברה טובה ומונהגת נכון.

עוד בפרשת השבוע מנין השבטים, פרשת בנות צלפחד בירושת נחלת הארץ; קרבן התמיד ועוד.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon593.pdf

 

הפטרת פרשת פינחס ממשיכה את סיפורו של אליהו הנביא הגדול בספר מלכים פרק י"ח מו.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/07/haftara-pinchas.html

שתהיה לנו שבת טובה ונעימה – שבת שלום!

************************************************

ערש"ק פרשת "בָּלָ֖ק,"

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01686_part_7.html

 

השבת אנו קוראים את הפרשה בה בלק מלך מואב פוחד מעם ישראל.  עם ישראל, בדרכו לארץ המובטחת, הביס את מלך האמורי ומלך הבשן, שני מלכים גדולים ועצומים ממנו.  בלק רואה בישראל איום ממשי.  האסטרטגיה בה בלק בוחר להילחם בישראל היא דווקא דרך קסם ולא דרך מתקפה מלחמתית.  הוא מזעיק אליו את בלעם הקוסם על מנת שיקלל את ישראל.

בלעם בא לקלל ויצא מברך.  מה שראה בעם ישראל כל כך הרשים אותו והמלים שהושמו בפיו היו רק עובדות וברכות.

אחד הדברים הבולטים באמירותיו של בלעם הוא הפסוק הֶן-עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב במדבר כג, ט.  פסוק זה טעון כל כך הרבה פירושים.  המסר הוא – עצמתו של עם ישראל טמונה לא אחת בזהותו היהודית – בדברים הייחודיים לנו כעם.  הרב ד"ר בני לאו מקדיש בספרו "אתנחתא" הסבר מפורט ומאיר לפסוק זה.  זה לא שאין התחשבות בגויים, להיפך, ואנחנו רואים את זה גם היום – האינטראקציה הבינלאומית היא המציאות.  וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, כלומר, עם ישראל "לא יתבדל וייספר לבד אלא יהיה חלק מהכלל."

עוד הארה עדכנית של הרב ד"ר בני לאו היא שבני ישראל היו מפולגים ודעתניים בינם לבין עצמם, אולם בלק ובלעם, גויים מבחוץ, רואים את עם ישראל כיחידה אחת.  כמו אז, כך גם לאורך ההיסטוריה, וכך בדיוק גם היום.

פרשת השבוע היא תזכורת מצוינת לנו למה שאנחנו מזכירים גם בקריאת ההגדה בפסח, נכון אז, ושוב, עומד גם היום, "שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם."

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon592.pdf

 

הפטרת פרשת בלק היא בספר מיכה מפרק ה' פסוק ו' ועד פרק ו' פסוק ח.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/06/haftara-balak.html

 

שיהיה לנו המשך קיץ שלו.  שבת שלום!

 

********************************************************

ערש"ק פרשת "חֻקַּת,"

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01686_part_6.html

פרשת השבוע פותחת בחוקה תורנית שנקראת "פרה אדומה."  אדם שבא בטומאה, רוקח לו הכהן אפר של פרה אדומה עם תוספות ספציפיות, ומבצע פעולת טיהור על הטמא.  הכהן שטיהר את הטמא, הופך עצמו להיות מטהור לטמא, עד שעובר הליך טיהור בעצמו.  חז"ל תהו על פשר הדבר, אך לא נמצא ההסבר לכך.  ולכן, זוהי חוקת התורה.  היא מצווה שנשגבה מבינתנו.  אבל זה משהו שאנחנו מצווים לעשות.  הרב ד"ר בני לאו מציין בספרו "אתנחתא" לפרשות השבוע שמצווה זו היא דומה למצוות כגון ברית מילה, תפילין ומזוזה.  אלו מצוות מהסוג שיהיה קשה להסבירן, אך אנו מצווים עליהן ומקיימים אותן.

עוד בפרשה – הפרידה ממרים, זעקת העם למים, הכאת הסלע ע"י משה ותוצאותיו, הפרידה מאהרן, ושוב הזעקה למים, אירוע הנחשים ונחש הנחושת, ותחילת כיבוש הארץ.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon591.pdf

 

הפטרת פרשת חקת היא בספר שופטים פרק י"א ומספרת על מלחמתו של יפתח בבני עמון.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/06/Haftara-chukat.html

לכולנו – שבת נפלאה ורוגעת.  שבת שלום!

***********************************************************************

ערש"ק פרשת  "קֹרַח,"

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01686_part_5.html

בפרשת השבוע, קרח ואנשיו מערערים על מנהיגותם של משה ואהרן.  ענייני ופירושי אותה מחלוקת הם רבים ומגוונים, ובהחלט מעניין להתעמק בהם.  אחד הדברים לשים לב אליהם הוא שיש אבחנה בין המחלוקת כשהיא עניינית, לבין מחלוקת שהיא רק לשם סתירה וערעור הירארכיה שלטונית – זאת אינה נכונה ואינה ברת תוקף.  היא גם לרוב מוכיחה את עצמה כקלוקלת מלכתחילה.

אנחנו עדים לכך גם בזמננו אנו.  יש לדעת ולהבחין מתי הוויכוח הציבורי הוא ענייני או תפל.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon590.pdf

הפטרת פרשת קרח היא בספר שמואל א מפרק י"א יד ועד פרק י"ב כב.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/06/haftara-korach.html

לכולנו – שבת שלום!

 

ערש"ק פרשת שְׁלַח-לְךָ֣,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01686_part_4.html

 

פרשת השבוע מספקת לנו תובנות לא מעטות.  ענייני הפרשה הם רבים ומגוונים.  הפרשה פותחת בשליחת המרגלים לתור את הארץ כאשר קווי המשימה שלהם ברורים.  יש המון פירושים ומדרשים לגבי חטאם של המרגלים.  ריבוי הפירושים גם מעיד שהדבר צריך ביאור.  ההסתברות היא שהמרגלים חרגו מתפקידם.  מסקנותיהם ודעתם לא נתבקשו מלכתחילה והיו שגויות כדי נזק לכלל.  לנושאים בתפקידים יש אחריות כלפי הכלל.  תפקידים מסוג זה חייבים להתבצע ללא חריגות.

הפרשה מסתיימת במצוות ציצית.  המצווה שניתנה אז והיא מתבצעת עד היום ללא תלות, כבר מעל 3,300 שנה.  מטרת הציצית היא לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת-כָּל-מִצְוֹתָ֑י במדבר ט"ו,מ'. 

אנחנו אך לפני טקסי סיום במוסדות הלימודים השונים.  כובע הבוגרים מעוטר בציצית וזהו בדיוק מקור הציצית – אותה ציצית שעל הכובע מזכירה לבוגרים את מעמדם.  וככאלה, בוגרים מחויבים לקוד התנהגות מסוים.  החיוב הוא לחברה נאותה ולתיקון עולם.

 

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon589.pdf

 

הפטרת פרשת שלח היא פרק ב' בספר יהושע ועוסקת בשליחת המרגלים ליריחו.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/06/haftarat-shlach.html

 

שתהיה לנו שבת נהדרת ונעימה – שבת שלום.

 

***************************************************

ערש"ק פרשת "בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙,"

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01686_part_3.html

פרשת השבוע היא עתירת עניינים, ובכל זאת, על קצה המזלג: הפרשה פותחת בהדלקת המנורה העשויה מקשה אחת, כלומר, היא אינה בנויה חלקים חלקים אלא יחידה אחת מוצקה, ע"י אהרן הכהן.  כשיש אחידות – יש מוצקות.  נקודה ברת מחשבה.

טקסיות הדלקת הנרות מעוררת מחשבה גם היא ותהיה.  בהתבסס על הכתוב במדרש, בהדלקת הנרות יש סממן של טוהר.  ומעבר לזה, יש גם עניין של הארה.  הזכרנו בעבר על כך שתפקידנו בהתנהלותנו הוא להיות אור לגויים, ולהפיץ אור סביבנו.

עוד בפרשה, התקנת החצוצרות ומשמעות הצלילים.  ההנהגה נקראת על ידי תקיעת חצוצרה אחת – אחדות ההנהגה, אבל קריאת העם לאסיפה נעשית על ידי שתי חצוצרות – ההכרה בשונות שבינינו היא זו המאחדת.

ועוד לא מעט נסקר בפרשה ובהחלט כדאי ומומלץ לקרוא.

הפרשה מסתיימת ברכילות ותוצאותיה, וצעקת משה לה' וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל-ה' לֵאמֹ֑ר אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ: במדבר יב, יג, הנאמרת עד היום לרפואה.

שנתברך תמיד ברפואה שלמה ובבריאות טובה.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon588.pdf 

ההפטרה לשבת בהעלותך זהה להפטרת שבת חנוכה והיא בספר זכריה ב' י"ד ועד פרק ד' פסוק ז'.

https://www.פרשת-שבוע.com/2014/12/haftara-hanukka-behalotcha.html

שבת טובה מאד לכולנו – שבת שלום!

 

*****************************************************************

וְחַ֤ג שָׁבֻעֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔

הערב, אחרי ספירה של 49 ימי העומר, נחגוג חג שבועות שמח ביותר – חג מתן תורה.

נהוג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות.

https://www.hidabroot.org/article/209746

 

בערב החג, אחרי ארוחת הערב, חוזרים לביהכ"נ לקריאה ולשיעורי תורה – תיקון ליל שבועות – עד עלות השחר.

https://www.yeshiva.org.il/midrash/1436

 

קריאת התורה – מעמד הר סיני פרקים י"ט ו – כ' בספר שמות.  במרכז קריאת התורה – עשרת הדברות.

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_5.html#HtmpReportNum0001_L2

 

ההפטרה – ספר יחזקאל פרק א' "מעשה המרכבה".

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01696.html#HtmpReportNum0000_L2

 

חג שבועות שמח

 

ערש"ק פרשת נָשֹׂ֗א,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01686_part_2.html

בפרשת השבוע, בני ישראל לקראת פרידה מחיי המדבר, וזהו המשך של פרשת השבוע שעבר – המשך התארגנות פנימית וחלוקת תפקידים ברורה.  זוהי הפרשה הארוכה בתורה, וענייניה מרובים ומעניינים לעיון.  אחת הסיבות להתארכות הפרשה היא פירוט קרבן הנשיאים – נשיא מכל שבט – המביא קרבן לכבוד חנוכת המשכן.  עוד בפרשה: ברכת הכהנים הידועה הנאמרת עד היום בבתי הכנסת, יְבָֽרֶכְךָ֥ ה' וְיִשְׁמְרֶֽךָ: יָאֵ֨ר ה' | פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ: יִשָּׂ֨א ה' | פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם: במדבר ו, כד-כו, , וגם על הברכה הזאת, המבנה והתוכן, יש לא מעט פירושים.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon587.pdf

הפטרת פרשת נשא היא בספר שופטים פרק י"ג ומתחילה את סיפורי שמשון.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/05/haftara-naso.html

 

שתהיה לנו שבת רגועה ונעימה ושתבוא על כולנו הברכה – שבת שלום!

******************************************************************

ערש"ק פרשת בְּמִדְבַּ֥ר,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01686_part_1.html

חגיגות יום ירושלים – ב"ה, חמישים ושש שנים לאיחודה.  חגיגות אלו כמו גם הריבונות שלנו על העיר והארץ צורמים לאויבים שלנו.  מסורת השנים היא – משלחות נוער מכל הארץ והמון עולים ברוב עם והדר לירושלים ליום חגיגי לאומי מיוחד.  בימים כתיקונם, עולים לבירת ישראל המאחדת את כולם, לא חשוב מהיכן מגיעים, תחת הדגל המאחד גם הוא את כולנו.  כמאמר הנביא, שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ. ישעיהו סו,י.  בע"ה, אנחנו נתגבר.

בפרשת השבוע, בסוף פרק א מופיע הפסוק וְחָנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ עַל-מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל-דִּגְלוֹ, לְצִבְאֹתָם (א, נ"ב) ואמנם, לכל שבט היה דגל משלו.  ואולם, המאחד את כולם היה ההתכנסות סביב המשכן למטרת הכלל.  השונות שכל אחד מאתנו מציע היא אכן ייחודית; הגורם המאחד בינינו הוא המטרה המשותפת שלנו כחברה.

בפרשת השבוע, בני ישראל מתפקדים לפי שבטים ומשפחות, ויש לכך לא מעט פירושים מעניינים.  אך מסר הפרשה בגדול הוא ארגון והתארגנות.  חברה מתוקנת מחייבת התארגנות.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon586.pdf

 

מחר, יום שבת, ערב ראש חודש סיוון הבא עלינו בע"ה לטובה, לברכה, ולבשורות טובות.

הפטרת שבת שחל בערב ראש חודש הינה בשמואל א' פרק כ פסוק י"ח ועד לסוף הפרק

וַיֹּאמֶר-לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ

https://www.xn—-2hcm6cgyhbh.com/2014/11/erev-rosh-chodesh-haftara.html

 

ברכת שבת רוגעת ומלאת מנוחה לכם ולבני המשפחה – שבת שלום!

 

***********************************************************

ערש"ק פרשות מחוברות בהר ובחוקותי

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_9.html

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_10.html

פרשת "בהר" פותחת במצוות שמיטת הארץ.  בשנת השמיטה, לא אוכלים מפרי יבול הארץ.  שנת השמיטה היא גם אחד הסמלים לשיוכה של האדמה לקדוש ברוך הוא, "כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ" (ויקרא כה, כ"ג.)  הפרופ' ישעיהו ליבוביץ מצביע על הרעיון שהארץ מובטחת לעם ישראל רק כאשר עם ישראל מקיים את המוטל עליו. וזה מותנה. בעמידה בתנאים. אמנם רעיון זה של הפרופ' ליבוביץ שנוי במחלוקת, אבל זה משהו לחשוב עליו.

עוד בפרשה, הדאגה לעני ולמעגל הנזקקים – זה בהחלט חלק מאתנו, ומחובתנו לתמוך באלו שצריכים אותנו.  החברה היהודית, תמיד, לאורך ההיסטוריה ועד היום, הצטיינה בקהילתיות ובחברתיות – האיסור להזניח את האחר.

הפרשה המחוברת פותחת בפסוק, אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  תחילתה של הפרשה היא ברכה אינסופית לעם ישראל: הבטחת שגשוג כלכלי, בטחוני, וחברתי כמובן.  המשכה של הפרשה הוא מה שנקרא – דברי תוכחה.  אלו דברי כעס שעלולים לבוא בעקבות התנהלות כושלת.  ההשלכות הן קשות מאד.

ואולם, בסופה של אותה תוכחה יש גם פיוס וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם (ויקרא כו, מד)  על סיבת הפיוס כדאי לקרוא, לתהות ולחשוב.

סופה של הפרשה הוא ענייני ערכאות.

זו פרשה בהחלט מעניינת שמסיימת את חומש ויקרא.  בסיום כל חומש, נהוג בבתי הכנסת לומר "חזק חזק ונתחזק,"  ובשבת הבאה, בע"ה, אירועי חומש במדבר.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon585.pdf

הפטרת פרשת בחוקותי היא בספר ירמיהו פרק ט"ז יט ועד פרק י"ז טו.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/05/haftara-bechukotay.html

ברכת שבת מהנה, רוגעת, ענוגה ומלאת מנוחה – שבת שלום!

****************************************************

ערש"ק פרשת "אֱמֹ֥ר,"

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_8.html

בשרשרת אירועי ההיסטוריה של עם ישראל החלים בתקופה זו, החל מחג הפסח, דרך ימי הזיכרון לשואה ולגבורה, לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, חגיגות יום העצמאות, ואך לפני יום ירושלים ולאחריו חג מתן תורה, כולנו בציפייה ובהכנה לחגיגות ל"ג בעומר.  ההיסטוריה של עם ישראל, ללא ספק, נוגעת לכולנו, וכל אחת ואחד מאתנו הם חלק מהכלל.

הפרשה פותחת בתורת הכוהנים, ממשיכה אל המועדים, ומסיימת באירוע איש המקלל ומס' חוקי עונשין.

אחד העניינים הבולטים בפרשה הוא האיסור על כהן הנכה פיסית לכהן בקדש. דבר זה גורם לנו לתמוה לגבי הפליית אדם עם מוגבלויות.

רבים מהפירושים שניתנו לכך אינם בהכרח מניחים את הדעת.

מסביר הרב ד"ר בני לאו: "כשהחברה מדירה ומנמיכה את האדם עם מוגבלות נדרש הכהן לייצר אווירת של כבוד במרחב המקודש. מקום המקדש לא יכול להיות מבוזה ומונמך מבית המלך. ומזה נגזר גם ההיפוך. כשהחברה מכילה ומגביהה את קומתה על ידי המבט הישיר אל האדם עם המוגבלות מחויבים הכהנים (ובימינו הרבנים) לייצר תנועה אקטיבית של הכלה מקסימלית בכל מרחבי הקודש…"

שומה עלינו להיות חברה בריאה ומכילה גם את האחר, ומכאן נוכל לפרוח אל המשך התפתחות ותכליתיות.  מצופה מאתנו להיות הסמן החברתי העולמי ואסור לנו לאכזב.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon584.pdf

הפטרת פרשת אמור היא בספר יחזקאל פרק מ"ד מפסוק טו ועד סוף הפרק.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/04/haftara-emor.html

שתהיה לנו שבת ענוגה וטובה.  נא מסרו גם לבני המשפחה – שבת שלום!

 

***********************************************************************

ערש"ק פרשת אַֽחֲרֵ֣י מוֹת–קְדשִׁ֣ים

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_6.html

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_7.html

פרשת אחרי מות ממשיכה בתורת הכהנים והדרכתם בדקדוקי הקרבת הקרבנות השונים.  הפרשה מסתיימת באיסורי העריות.

פרשת קדשים פותחת בפסוק, "דַּבֵּ֞ר אֶל-כָּל-עֲדַ֧ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָֽמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדשִׁ֣ים תִּֽהְי֑וּ…"  להיות קדוש פירושו להיות נבדל.  אנחנו מצווים להתנהל בקדושה; עיון בפרשה מגלה שההתנהלות הזאת ברובה היא התנהלות חברתית תקנית בה האדם נדרש למוסר שבין אדם לחברו.  כמובן שמוזכרות בה מצוות שבין אדם למקום, כמו שמירת השבת, ועדיין, בין 51 המצוות המוזכרות בפרשה, אלו הדברים הפשוטים שעלינו לציית להם, ובהם אנו בהחלט אור לגויים.

אחד הפסוקים בפרשה הוא מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָֽדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּֽאֱלֹק֖יךָ אֲנִ֥י ה'.  הרב ד"ר בני לאו אומר משהו שכדאי לחלוק: "וְהָֽדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן מחייב לשנות את המיקוד במבט. המילה "הדר" אומרת יופי ובארמית היא אומרת "חזור". אתה מביט אל איש קשיש ומסובב את המבט כי משהו בדמות הבלויה מזכיר לך שהביולוגיה עלולה לנצח את הרוח. אומרת לך התורה: תסתכל עוד פעם, אבל תחפש את הזיק בעין, שם מתחבאת הרוח שאין לה גיל ואין לה כמישה. כשתראה אותה – תפגוש את צלם האלוהים שבאדם."

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon583.pdf

בהפטרת פרשת קדושים מנהגים שונים בעדות ישראל.  מנהג אשכנז לקרוא את סיום ספר עמוס פרק ט' מפסוק ז' זוהי נבואת נחמה לבני ישראל.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/04/haftara-kdoshim.html

שבת טובה, רגועה ונעימה.  שבת שלום.

*******************************************************************

ערש"ק פרשת תזריע ומְּצֹרָ֔ע,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_4.html

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_5.html

ראש חודש אייר נפרש עלינו לטובה, לברכה ולבשורות טובות בע"ה, ואנו בעיצומה של חוויית הריגוש הלאומי השנתי שלנו.  זה שבוע שבו נמחה דמעה לזכרם של חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה; מכאב לשמחה, מאבל ליום טוב – בשבח והודיה – לחגיגות יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל.

פרשת תזריע עוסקת במצבים גופניים, בחלקם על האדם להיות מבודד משגרת החיים על מנת להיטיב את מצבו.  התורה מדברת על "טומאות" למיניהן, אך לא אכנס להגדרות כי זה דורש לימוד מעמיק לגבי הסוגים, ולגבי היקף המשמעות של ההגדרה.  עדיין, מומלץ בהחלט לעיין בכתוב ולתהות איך מתיישבים הדברים במציאות.  בכל מקרה, ללמדנו שאכן יש לנו מצבים פיסיים שהם פחות נעימים, כמו גם נפשיים בהם עדיף ונכון להיבדל מעט, על מנת ליצור רוח של התחדשות ורעננות.

פרשת מְּצֹרָ֔ע עוסקת בהשבת המצורע אל החברה ומה עליו לעשות על מנת לחזור למקומו ולשגרה.  הרב ד"ר בני לאו מסביר כי המצורע הוא יותר סמל מאשר ממש; על אף המצורע, הרי אנחנו חברה מכילה – אז וגם היום, ומה שחלק מאתנו, אמנם צריך לעבור תהליך – אך עדיין הוא חלק מאתנו.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon582.pdf  

הפטרת פרשת מצורע היא במלכים ב' פרק ז' מפסוק ד' ועד סוף הפרק.

https://www.xn—-2hcm6cgyhbh.com/2015/04/haftara-mezora.html

שתהיה לנו שבת של עונג ופריחה.  שבת שלום!

 

*************************************************

ערש"ק פרשת שְּׁמִינִ֔י,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_3.html

חג הפסח מאחורינו, ובשבוע הבא נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה.  זהו יום משמעותי עבורנו כעם.  זהותנו הישראלית מעוצבת בהיסטוריה של 3,500 שנה, ולצערנו, השואה הכתה בנו אך לפני 90 שנים.  זכרם של ששת המיליונים לא יסוף מאתנו לעולם, הי"ד.  מי ייתן וניצולי השואה החיים בינינו יזכו לאורך ימים ולשיבה טובה. אם נסתכל מסביבנו נבחין בדגלי ישראל שהוצבו בדרכים ומונפים בגאווה ברוח.  זו קוממיות.  ופנינו לחגיגות 75 שנה לעצמאות מדינת ישראל, בע"ה.

פרשת השבוע ממשיכה את הוראות עבודת הכוהנים.  ואולם, המעורבות הקהילתית היא חלק מאותו פולחן שמטרתו, בין השאר, הוא השירות לקהילה בעבודת השם.  היחס בין הכהנים לקהילה הוא הדדי, ואומר להם משה, זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר-צִוָּ֥ה ה' תַּֽעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד ה': ויקרא ט, ו.  כלומר, קיום הצו האלוקי הוא בעצם כיבוד השם.

אלא שההתלהבות של נדב ואביהו בני אהרן לעבודתם גרמה להם להקריב אש שאינה חלק מאותה עבודה.  התוצאה הייתה פטאלית.  תגובתו של אהרן למות בניו היא וַיִּדֹּ֖ם אַֽהֲרֹֽן: ויקרא י, ג.  תגובה זו מדהימה את הקורא וגם את המפרשים לאורך הדורות, וזו תגובה שגורמת לנו לחשוב, ולנסות להבין את פשר תגובתו זו של אהרן.

סיום הפרשה הוא בקריטריונים המתירים בשר ועוף למאכל לעומת אלו שאסור לאכלם.

 

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon581.pdf 

 

הפטרת פרשת שמיני היא בספר שמואל ב' פרק ו' וחלק מפרק ז'.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/04/haftara-shmini.html

 

שתהיה לכולנו שבת טובה של מנוחה ורוגע.  שבת שלום!

**************************************************************************

ערש"ק פרשת צַ֤ו,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_2.html

פרשת צו היא השנייה לחומש תורת הכהנים ומדריכה לאופן הקרבת הקרבן ולקידוש הכהנים. 

השבת שלפני חג הפסח נקראת "שבת הגדול," ויש לכך כמה סיבות. 

http://dvar-tora.co.il/mamr.aspx?id=345

האחת מהן היא שקוראים בהפטרה את הפרק האחרון בספר מלאכי החל מהפסוק "וערבה לה'… ועד לפס' המסכם, "הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ שֹׁלֵ֣חַ לָכֶ֔ם אֵ֖ת אֵלִיָּ֣ה הַנָּבִ֑יא לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם ה' הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא: וְהֵשִׁ֤יב לֵב-אָבוֹת֙ עַל-בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל-אֲבוֹתָ֑ם פֶּן-אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת-הָאָ֖רֶץ חֵֽרֶם: מלאכי ג', כג-כד.  ועוד מסבירה נחמה ליבוביץ בספרה גליונות נחמה, "

http://www.nechama.org.il/answer/407.html

הקשר שבין שבת הגדול ובין הפטרה זו הוא כנראה בסופה של ההפטרה, בהזכרת אליהו, הבא להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם; וכן מצינו בחג הפסח מצוות רבות המאחדות את המשפחה כולה, הן בזמן הבית כשאכלו קרבן פסח, והן היום בליל התקדש החג, שבו סדר הפסח מאחד כל בני המשפחה."

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon597.pdf

 

הפטרת שבת הגדול – ההפטרה היא בתרי עשר בנביא מלאכי פרק ג' מפסוק ד' עד סוף הפרק.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/03/haftarat-shabbat-hagadol.html

 

שתהיה לנו שבת של התחזקות, פריחה וברכה.  בריאות.  שבת שלום! 

**************************************************************************

ערש"ק פרשת וַיִּקְרָ֖א,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01685_part_1.html

פרשת השבוע פותחת את החומש השלישי של התורה.  רובו של חומש ויקרא הוא תורת-הכהנים והדרכה מפורטת לעבודתם.  עבודת האל מחייבת דיוק וציות לפרטים.

כבר בתחילת הפרשה אנו קוראים, וְכָל-קָרְבַּ֣ן מִנְחָֽתְךָ֘ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כָּל-קָרְבָּֽנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח: ויקרא ב, יג.

הפרשנים מלמדים אותנו שהמלח הוא יסוד טבעי שאין בו שינוי לא בהלכי הזמן ולא תחת מזגי האוויר השונים.  המלח אף פעם אינו מתקלקל.  יש בו נצחיות ונאמנות למקורו, וזו מהות הברית בינינו לבין האלוקים: זוהי ברית לעולם ואינה ניתנת להתרה.  משמעות המלח ביהדות עמוק אף יותר ויש מה ללמוד בנושא.  עד היום, בברכת המוציא, חובה לטבול את הפת במלח, זכר לברית המלח ושימושו בהקרבת הקרבנות.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon596.pdf

הפטרת פרשת ויקרא היא בספר ישעיהו פרק מ"ג פסוק כ"א ועד פרק מ"ד פסוק כ"ג.

https://www.פרשת-שבוע.com/2015/03/vayikra-haftara.html

לכולנו שבת שמחה ומהנה.  שבת שלום!

*****************************************************************

ערש"ק פרשת וַיַּקְהֵ֣ל–פְקוּדֵ֤י,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_10.html

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_11.html

 

השבת שלפני ראש חודש ניסן נקראת שבת החודש, וקוראים במפטיר שמות יב פסוקים א-כ הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה: ראש חודש ניסן בא עלינו לטובה בע"ה ביום חמישי הקרוב.

השבת נקרא שתי פרשות אחרונות לחומש שמות.  פרשות אלה הן תיאור הביצוע למה שקראנו החל מפרשת תְּרוּמָ֑ה.  הנושא הוא בניית המשכן, ומשה המנהיג מקהיל את בני ישראל על-מנת להעביר את המסר.  בהקהלה של ציבור יש משמעות וחשיבות.

משה פותח בציווי על שמירת השבת, ללמדנו שציווי בניית המשכן אינו דוחה שבת.  אין לעשות את מלאכת המשכן, או כל מלאכה, על חשבון השבת.  קדושת השבת חייבת להישמר ולהתבצע.

הקריאה לתרומה מביאה מן העם די והותר לצורך המלאכה.  בני ישראל נענים לקריאת התרומה ומביאים כמויות נדיבות ועצומות לבניית המשכן.  נראה שעם ישראל מתגייס בשמחה ומכל הלב למטרות חברתיות ולטובת הכלל כבר לפני 3,500 שנה; בדיוק כמו שאנשים היום, לדוגמה, תורמים מזון למשפחות נזקקות לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה.

גם מקומן של הנשים אינו נפקד בפרשה, והכתוב מחמיא לשותפות הנשים במלאכת המשכן, וְכָל-אִשָּׁ֥ה חַכְמַת-לֵ֖ב בְּיָדֶ֣יהָ טָו֑וּ וַיָּבִ֣יאוּ מַטְוֶ֗ה אֶֽת-הַתְּכֵ֨לֶת֙ וְאֶת-הָ֣אַרְגָּמָ֔ן אֶת-תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת-הַשֵּֽׁשׁ: וְכָ֨ל-הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחָכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת-הָֽעִזִּֽים: שמות לה, כה-כו.  היהדות לעולם מכירה ובכבוד במקומה המשמעותי של האשה בחיינו.

המשכן עומד על תלו בדיוק כפי שנצטוו בני ישראל ומשה מברך על המוגמר.  הציות המדויק הוא המשקל המשמעותי, וזה נכון לגבי הרבה מסגרות בחיים; רק אז אפשר לברך על התוצאה הסופית.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon595.pdf

 

בשבת זו נדחית קריאת ההפטרה הרגילה, וקוראים הפטרה מיוחדת לשבת זו מספר יחזקאל פרק מ"ה טז ועד פרק מ"ו פסוק יח.

http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/perekT.asp?sefer=14&perek=45

 

לכולנו, שבת של ברכה, עונג, מנוחה, רעננות, ובריאות.  שבת שלום!

***************************************************

ערש"ק פרשת כִּ֣י תִשָּׂ֞א,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_9.html

פרשת השבוע פותחת בקריאה אותה נהוג להכריז בראש חודש אדר מידי שנה.  בני ישראל נקראים לתרומת מַֽחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל.  כמו כל מערכת מתוקנת בימינו אנו, כך גם אז – לעבודת המשכן השוטפת יש עלויות.  מטרת התרומה היא עַל-עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד.  הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא-יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט מִֽמַּֽחֲצִ֖ית הַשָּׁ֑קֶל – כולם מחויבים לאותו סכום.  הדבר מסמל את השוויון בנטל ואת החובה של כולם לתת.  מעבר לכך, המטרה יוצרת את המעורבות והשותפות של כולם.  גם סכום התרומה יש בו עניין – וזה עניין אותו הזכיר גם הרה"ג שלמה קורח זצוק"ל – אפשר היה לחייב שקל אחד מכל אדם.  אלא שמחצית השקל רומז שהאדם אינו שלם, ועליו להשתפר ולשאוף לשלמות.  רעיון נוסף הוא שרק עוד אדם נוסף ישלים אותך לשלמות.  מחצית הדברים מביאה אדם מטבעו לרצות את שלמותם.

בהמשך לפרשות הקודמות, ניתנות הוראות נוספות לגבי הקמת המשכן. ואז משולב אל תוך הפרשה חטא העגל.  רצף האירועים ותיאורם מצביע על כך שסיפור חטא העגל היה אמור להיכתב מוקדם יותר – בפרשת יתרו מיד אחרי מתן תורה.  תיעוד חטא העגל בפרשה מעורר שאלה ועניין.  אחת ההשערות היא שהסופר המקראי ביקש להצניע את סיפור חטא העגל שלא יבלוט ויעיב על מעמד הר סיני ומתן תורה.  גישה אחרת מציעה שרק אחרי המחילה על חטא העגל אפשר היה להתחיל לבנות את המשכן.  בין סברות אלו ואחרות, ברור לכל שחטא העגל היה אירוע עם השלכות חמורות ויש אומרים אף לדורות.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon594.pdf

הפטרת פרשת כי תשא היא במלכים א' פרק י"ח ועוסקת באליהו הנביא. למנהג הספרדים מתחילים את הקריאה מפסוק כ"א.

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/02/ki-tisa-haftara.html

שתהיה לכולנו שבת נעימה, רוגעת וטובה.  שבת שלום!

*************************************************************

ערש"ק פרשת תְּצַוֶּ֣ה,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_8.html

השבת שלפני חג הפורים נקראת גם שבת זכור.  בסוף קריאת הפרשה ולפני ההפטרה קוראים בסוף פרשת כי-תצא, דברים דברים כה, {יז} זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר-עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵֽאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם: {יח} אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל-הַנֶּֽחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹקים: {יט} וְהָיָ֡ה בְּֽהָנִ֣יחַֽ ה' אֱלֹקיךָ | לְ֠ךָ מִכָּל-אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר ה'-אֱ֠לֹקיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַֽחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת-זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח:   הציווי הוא לא לשכוח למחות את האויב מס' 1 שלנו, אותו אויב שבחר להתעלל בנו ללא סיבה – רק מתוך שנאה לשמה – בצאתנו ממצרים.  תזמון הקריאה קושר אותנו כמובן לאירועי מגילת אסתר.  ואולם, עד ימינו אנו, אויבינו מנסים לכלות את עם ישראל בכל דרך אפשרית – מתוך שנאה לשמה.  "והקב"ה מצילנו מידם."

בשבוע הבא עלינו לטובה, תענית אסתר לפנינו, ומיד אחר-כך, כולנו נרגשים לקראת שמחת הפורים.  ביום שני, אחרי תפילת ערבית, נקרא את מגילת אסתר ברוב עם והדר.  השמחה הזאת, כמו כל חג אצלנו, חייבת לכלול את כולם והדאגה החברתית – האכפתיות מהאחר –  היא בראש מעיינינו: מתנות לאביונים, ומשלוח מנות איש לרעהו.  וכמובן, שיהיה לכולנו חג פורים שמח עם סעודת פורים ותחפושות.

פרשת השבוע פותחת בפסוק וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה | אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַֽעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד: שמות כח, כ.  השמן חייב להיות מהסוג המזוכך, הנקי והמשובח ביותר, כי הוא מיועד למשכן, ומטרתו היא שיהיה נר תמיד במשכן.  אין ספק שיש משהו מאד רוחני בנר דולק.  הלהבה עולה מלמטה למעלה ויש בכך מסמלי ההתעלות.  האור אותו מפיץ הנר הוא בריאה קדמונית ביותר מראשית העולם, ולנר יש משמעות עמוקה ביהדות.  לפסוק זה סיכמו תלמידי הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, "המנורה רומזת לתורה, וכשם שהנר היה צריך לדלוק תמיד, כך האדם צריך לדאוג שיהיה לו עת קבוע ללימוד התורה 'תמיד', וכמו שנצטווינו 'והגית בו יומם ולילה'."  אנחנו יכולים ללמוד מכאן שכח הדברים הוא בהתמדה.

הפרשה ממשיכה עם פירוט בגדי אהרן ובניו הכהנים.  פריטי הלבוש מדהימים בתכנונם וביופיים, ומתוך מדרשים ופירושים אנחנו לומדים על משמעות וסמליות כל פריט לבוש.  ועדיין מלכתחילה, מטרת הבגדים היא לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת.  עושי הבגדים הם חַכְמֵי-לֵ֔ב ובעלי ר֣וּחַ חָכְמָ֑ה.  המקרא מתייחס לאמנים בצורה מאד גבוהה ונחשבת.

הפרשה מסתיימת בתיאור המזבח.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon593.pdf

הפטרת שבת זכור עוסקת במלחמת שאול בעמלק המתוארת בפרק ט"ו בספר שמואל א.

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/02/haftara-zachor.html

לכולנו שבת שמחה ומהנה.  שבת שלום!

**********************************************************

ערש"ק פרשת תְּרוּמָ֑ה,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_7.html

פרשת השבוע קוראת לבני ישראל להרים תרומה של כל החומרים המשובחים ביותר: זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת:   {ד} וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים:   {ה} וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַֽעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים:   {ו} שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים:   {ז} אַבְנֵי-שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים… שמות כה, ג-ז.  הרמת התרומה היא רשות אבל היא הזדמנות לכל אחת ואחד להיות חלק מכלל, ולמעשה, לקחת חלק פעיל בפרויקט שנועד לטובת כולם.  כשאנחנו חלק מזה, זה מרגיש הרבה יותר אנרגטי ונכון מאשר ההיבדלות.

מטרת התרומה היא בניית המשכן וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָֽׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם: שמות כה, ח.  ולכאורה, צריך להיות כתוב, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו.  אלא שהקדוש ברוך הוא אינו צריך מקדש כדי לשכון בתוכו.  המקדש הוא סמלי לכבוד האל בעיני האדם.  עשיית המקדש היא סמליות לשכינתו של הקב"ה בתוך בני ישראל.

המשך הפרשה הוא תיאור מדויק לפרטי המשכן ותוכו.  רוממותו של האל מחייבת שימת לב להוראות מדויקות ולפרטים; אי אפשר עבודת האל "איך שבא לי."  באנגלית אומרים DETAILS MAKE PERFECT  ואכן הפרטים עושים את המושלמות של הדברים.  תיאור המשכן וכליו הוא מרתק לקריאה וכמעט מאפשר הדמיה ממש.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon592.pdf

 הפטרת פרשת תרומה עוסקת בבניית בית המקדש על ידי שלמה המלך כפי המתואר במלכים א' פרק ה' (פסוק כו ואילך אולם מומלץ לקרוא מראשית הפרק).

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/02/haftara-truma.html

שתהיה לכולנו שבת של שמחה, יחד ומושלמות.  שבת שלום!

************************************************************************

ערש"ק פרשת וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_6.html

בשבוע הבא, בימים שלישי ורביעי, אנחנו חוגגים יומיים של ראש חודש אדר הבא עלינו לטובה, ומשנכנס אדר – מרבין בשמחה.  הרבה חושבים שריבוי השמחה הוא בשל חג הפורים, אלא שאחד ההסברים הוא שאדר הוא האחרון בחדשי השנה.  ע"פ התורה, חודש ניסן, שהוא החודש הבא, הוא החודש הראשון למניין החדשים.  בד"כ, לא מריעים למי שמגיע אחרון; וכאן מצווים בדיוק ההיפך – דווקא לאחרון מצווה להרבות בשמחה.

חברה מתוקנת מושתתת על מערכת המשפט וזו הפרשה שלפנינו.

מרביתה של פרשת השבוע היא אוסף של חוקים וכללים שחלים על בני ישראל בהתהוותם כעם שאך יצא ממצרים.  המשפטים הראשונים נוגעים לעבד ולאמה ודורשים רמה מוסרית מהחברה החל מאלו שאין להם חרות אישית.  דווקא מהם מתחילה התורה ומחייבת את זכויותיהם.

התורה ממשיכה בחוקים שבין אדם לחברו, וההתנהלות כלפי העני, היתום והאלמנה.

שגיאה נפוצה היא לקרוא ולהבין כמות שהם את הפסוקים עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן יָ֚ד תַּ֣חַת יָ֔ד רֶ֖גֶל תַּ֥חַת רָֽגֶל: כְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה פֶּ֖צַע תַּ֣חַת פָּ֑צַע חַבּוּרָ֕ה תַּ֖חַת חַבּוּרָֽה: שמות כא, כד-כה.  על פי כל הפירושים וכל הבנה בסיסית של הדברים, מדובר בהחלט בפיצוי כספי לנפגעים, ולא חלילה השחתה גופנית של הפוגע.

האמרה הידועה של "יצא בשן ועין," מקורה בפסוקים מתוך פרשה זו: וְכִֽי-יַכֶּ֨ה אִ֜ישׁ אֶת-עֵ֥ין עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ-אֶת-עֵ֥ין אֲמָת֖וֹ וְשִֽׁחֲתָ֑הּ לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת עֵינֽוֹ: וְאִם-שֵׁ֥ן עַבְדּ֛וֹ אוֹ-שֵׁ֥ן אֲמָת֖וֹ יַפִּ֑יל לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת שִׁנּֽוֹ: שמות כא, כו-כז.

השבת שלפני חודש אדר מכונה שבת שקלים זכר לתרומת מחצית השקל שנאספה מבני ישראל. תרומת מחצית השקל נאספה בכל פעם שרצו לספור את בני ישראל. התורה אוסרת על ספירה ישירה של האנשים אולם אם כל איש יתרום את אותו סכום אפשר יהיה לדעת כמה אנשים יש. הכסף עצמו משמש לעבודת המקדש השוטפת.

http://www.פרשת-שבוע.com/2010/07/parashat-ki-tisa-5770-shkalim.html

לשבת זו הפטרה משלה המחליפה את הפטרת הפרשה של אותה שבת. ההפטרה היא בספר מלכים ב' פרק י"ב כאשר מנהג ספרד להקדים פסוקים אחדים גם מפרק י"א.

https://www.xn—-2hcm6cgyhbh.com/2015/02/haftara-shkalim.html

שתהיה לכולנו שבת עשירה ומהנה מלאת עונג ורוגע.  שבת שלום

 

**********************************************

ערש"ק פרשת יִתְר֨וֹ,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_5.html

החגיגיות של ראש השנה לאילנות אך מאחורינו ואנחנו בעיצומו של חורף נעים ומלטף.  גשמי ברכה נוספים שירדו עלינו ישלימו היטב את התמונה ואת העונה.

פרשת השבוע נקראת על שם יתרו כהן מדין, שזכה שפרשה שלמה תיקרא על שמו.  רש"י מפרש את שמו של יתרו, ואתר מורשת מביא את הדברים הבאים על יתרו: " המדרש (ילקוט שמעוני ב' קס"ט ומקורות נוספים) מדגישים את חביבותו של יתרו בפני המקום בציינו את שבעת שמותיו של יתרו: יתר, בגלל הוספת פרשה בתורה בגללו ("ואתה תחזה מכל העמים"); יתרו, שנאים מעשיו (שיתר במעשים טובים לפי לשון המכילתא); חובב, שהוא חביב בפני המקום; חבר, בן (או חבר) למקום; רעואל, רע (חבר) למקום; פוטיאל, על שם ששפט את כל העבודות, או בגלל שה' האיר לו את הדרך לתשובה; קיני, כי קנה לעצמו את עולם הבא.

ואולי מותר לחדש ששמו העיקרי בו הוא מוזכר בפרשתנו, יתרו, ראוי לו כי הכיר יתרון אלוקי ישראל על פני אלוהים אחרים… יתרו עמד על מהותו ויחודו של אלוקי ישראל, אלוקי הצדק והמשפט, הוא הבין שתפקידו של עם ישראל לחקות במעשיו את מהות ה', ככתוב בתורת משה: "צדק צדק תרדוף."

עוד בפרשה, מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות – התחלת תכלית יציאתם של עם ישראל ממצרים.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon589.pdf

הפטרת פרשת יתרו היא בספר ישעיהו פרק ו' עם גלישה לפרקים ז' וט'.

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/01/haftara-yitro.html

שתהיה לכולנו שבת של חברים ורק טוב מסביב – שבת שלום!

**************************************************

ערש"ק פרשת בְּשַׁלַּ֣ח,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_4.html

בשבוע הבא בע"ה נחגוג את ראש השנה לאילנות – ט"ו בשבט.  וכמו שכבר נכתב, ט"ו בשבט – הדרך לחגוג את הקשר שלנו לסביבתנו, ולהוקיר את פירותיה של ארץ ישראל. כי האדם עץ השדה – המורה לתנ"ך ולספרות דנית זהבי מדגישה רעיונות ולימוד ליום זה.

https://ramotbatyam.co.il/wp-content/uploadfiles/sites/312/2018/01/tubishvatdanitz.pdf

עוד על ט"ו בשבט נא ראו כאן.  ושיהיה ט"ו בשבט שמח!

http://edu.gov.il/owlHeb/Yesodi/MiktzootVeTchumayLimud/holidays-and-special-days/Pages/tu-bishvat.aspx

בפרשת השבוע מגיע הרגע ובני ישראל יוצאים ממצרים, רגע בהחלט היסטורי לעם ישראל לפני למעלה מ-3,300.  אותה יציאה מעבדות לחרות, הייתה יציאה נסית לחלוטין.  ואולם לא רק, אלא גם דרמטית ביותר.  הסופר המקראי מיטיב לתאר את אירועי היציאה ממצרים כדי כך שהקורא יכול לחוש את הרצף וההתרגשות.

שיא היציאה בא לידי ביטוי במעבר בני ישראל את ים סוף, שם אמרו בני ישראל שירה; אשר על כן נקראת שבת זו, "שבת שירה."  וכך התיאור בראשית אותה שירה: וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת-הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה ה֙' בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת-ה' וַיַּֽאֲמִ֨ינוּ֙ בַּֽה' וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ: (שמות יד, לא.)  פסוק זה דווקא מציג שאלה בלתי נמנעת – וכי לא האמינו לפני כן? נחמה ליבוביץ בספרה "עיונים בספר שמות" כותבת כי רק אחרי שראו את הנס הגלוי, האמינו בה'.  הפרופ' ישעיהו ליבוביץ, לעומת זאת, אינו משוכנע שאותות ומופתים בהכרח נוטעים אמונה לאורך זמן, והנושא של אמונה נידון בספריו לעומק.  מכל מקום, אפשר בהחלט להניח כי האמונה היא אינה דבר של מה בכך.

אחרי קריעת ים סוף, מתחילה דרכם של בני ישראל במדבר.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon589.pdf

 

הפטרת פרשת בשלח עוסקת בסיפור מלחמת ברק ודבורה בסיסרא ומסתיימת בשירת דבורה, כמקבילה לשירת הים בפרשה (מנהג ספרד לקרוא רק את השירה ומנהג אשכנז לקרוא גם את סיפור המלחמה עצמו).

http://www.פרשת-שבוע.com/2011/01/blog-post.html

שתהיה לכולנו שבת של בשורות טובות, נסים ונפלאות.  שבת שלום!

********************************************************

ערש"ק פרשת בֹּ֖א,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_3.html

חודש שבט נפרש עלינו לטובה ולברכה ואנחנו בתפילה לגשמים בעיתם.

חלקה השני של פרשת השבוע יוצר דגש על התהוותם של בני ישראל כעם, עם ההחלטה להתחיל את כל ההכנות לקראת העזיבה של ארץ מצרים.  כל זאת לא לפני שבאות על מצרים עוד שלש מכות.  ארבה, חשך, ומכת הבכורות.  שלש המכות הראשונות הן מכות שבאו מלמטה, ארבע המכות הבאות אחריהן היו מכות בגובה הגוף, ושלש מכות אחרונות אלה, הן מכות שבאות מלמעלה.  וכולן מכות המופלאות על מצרים מאת ה'.  אין מוגבלות לשליטת בורא עולם בעולמו.

לפני מכת הארבה, פרעה מוכן לשחרר רק את הגברים לאותה עבודת ה' שמשה מבקש.  אחרי מכת הארבה, פרעה מתחנן למשה ואהרן, וְהַעְתִּ֖ירוּ לַֽה' אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וְיָסֵר֙ מֵֽעָלַ֔י רַ֖ק אֶת-הַמָּ֥וֶת הַזֶּֽה: שמות י', יז.  וכמו בעבר, גם הפעם – אינו משחרר את בני ישראל.  המכה הבאה היא חשך.  כל כך חשוך שאפשר היה ממש לחוש ולמשש את החשך.  פרעה מסכים לשחרר בתנאי שהצאן והבקר נשארים במצרים.

לקראת המכה האחרונה יש הכנות מאד סמליות ל"פסח מצרים," וציווי זיכרון של "פסח לדורות."  הוראות היציאה הן מדוקדקות ומפורטות.  תיעוד נוסף מצווים בני ישראל בתפילין,  וְהָיָ֤ה לְאוֹת֙ עַל-יָ֣דְכָ֔ה וּלְטֽוֹטָפֹ֖ת בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הֽוֹצִיאָ֥נוּ ה' מִמִּצְרָֽיִם:  שמות יג, טז.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon588.pdf

הפטרת פרשת בא היא בספר ירמיהו פרק מ"ו פסוקים יג-כח.

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/01/haftarat-parashat-bo.html

לכולנו שבת של שחרור, רוגע ובשורות טובות – שבת שלום!

***********************************************************

ערש"ק פרשת וָֽאֵרָ֗א,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_2.html

בשבוע הבא עלינו לטובה בע"ה נציין ונחגוג את ראש חודש שבט.  אנחנו עדיין מתפללים להמשך טל ומטר לברכה על פני האדמה.

אחרי שמשה רוטן בפני ה' שמצבם של בני ישראל לא הוטב, ה' מספר למשה וָֽאֵרָ֗א אֶל-אַבְרָהָ֛ם אֶל-יִצְחָ֥ק וְאֶֽל-יַֽעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י שמות ז, ג, וברצף של פעלים מאד סימבוליים והדרגתיים מבטיח ה' למשה את עתידו של עם ישראל – וקיום ההבטחה הזאת הוא אמת ויציב עד עצם היום הזה, וְהֽוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם… וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם… וְגָֽאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙… וְלָֽקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם… וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם… וִֽידַעְתֶּ֗ם… וְהֵֽבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל-הָאָ֔רֶץ… וְנָֽתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם… שמות ז', ו-ח.

משה אמנם מעביר את המסר ואולם, בני ישראל, וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵֽעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה:  ז', ט'.  קוצר הרוח – אותה חוסר סבלנות, עלתה לבני ישראל רק בסבל.  עלינו ללמוד דווקא מכאן שלפעמים אותה חוסר סבלנות שאנו מפגינים כלפי אחרים, היא הדבר הגורם לנו להפסד.  ברוב המקרים, מוטב להיות סבלני ולהפגין קשב מאשר לדחות ולהרחיק.

הפרשה נקטעת לצורך ייחוסם של משה ואהרן למשפחותיהם.  הפרשנים מסבירים שהייחוס המשפחתי מגיע כאן על מנת להבהיר לקורא שמשה ואהרן הם בני אדם בשר ודם, ואין בשליחותם ובתפקידם, רם ככל שיהיה, כדי לבלבל אותם עם רמת אלוהות;  ההנהגה היא מתוכנו ומקרבנו.

בהמשך, שבע המכות הראשונות מתוך עשר מונחתות על המצרים.  בשתי המכות הראשונות, חרטומי מצרים מחקים את יישום המכות, במקום לנסות למנוע אותן.  חשוב להם להראות עד כמה הם מסוגלים לאותו דבר, במקום לחשוב על טובת עמם ולנסות להיטיב את המצב.  הם כל כך מרוכזים בעצמם עד כדי גיחוך.  מכל מקום אין כוחם עומד להם למנוע את המכות הבאות על מצרים.

את המכה הראשונה – דם – מבצע אהרן.   המדרש מסביר שכיוון שמשה ניצל על ידי היאור, הרי כהכרת תודה – הוא מנוע מלגרום למימי היאור להפוך לדם.  התנהגותו של משה מלמדת אותנו על הכרת הטוב/ התודה וחשיבותה.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon587.pdf

הפטרת פרשת וארא היא בספר יחזקאל מפרק כ"ח  פסוק כה ועד פרק כ"ט פסוק כא.

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/01/haftarat-parashat-vaera.html

לכולנו – שבת רוגעת ושמחה – שבת שלום!

***************************************************************

ערש"ק פרשת שְׁמוֹת֙,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01684_part_1.html

עם פתיחת תקופה חדשה בהיסטוריה של העם, הנה לנו מה שקורה בפרשת השבוע: הכל מתחיל ממחשבתו של פרעה לגבי בני ישראל, וממחשבה – מהר מאד הדברים מתגלגלים דרך החלת שיעבוד בני ישראל, ויתר מכך – הציווי של פרעה, וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת-הָ֣עִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל-הָֽאָבְנָ֑יִם אִם-בֵּ֥ן הוּא֙ וַֽהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם-בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה: שמות א, טז, ומשלא צייתו לו המיילדות, זה פשוט הוציא אותו מדעתו: וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל-עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל-הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֨רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל-הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן: שמות א, כב.  כל אלו אחרי שיוסף הציל את מצרים ואת העולם מכיליון ברעב.

הפרשה ממשיכה בהולדת משה ובהסתרתו, בשל אותו ציווי של פרעה, והוא ניצל דווקא על ידי בת פרעה.  הפרשה עתירת אירועים ופירושים, ומאד מרתקת לקריאה.  משה גדל בארמון המלוכה.  ההיכרות שלו עם פרעה היא אישית; הוא מכיר את מצרים מהצד השולט.

למשה אמות מידת צדק משלו.  הוא אינו אדיש למרות הנוגש על העברים, ומכה בו.  הוא גם אינו אדיש למחרת כאשר הוא מבחין בין שני אנשים עברים שרבים ביניהם, ואז הוא מבין שיש עדים למעשיו מיום האתמול.  משה בורח למדין, מושיע את בנות מדין מהרועים, ומהן באה לו ההצלה.

משם מתפתחים הדברים אל בחירתו של משה על ידי האלוקים כמושיע ומנהיג העם.  כדאי לחשוב על תכונות המנהיג שנמצאו בו, כולל הפירושים והמדרשים למעשיו.

אבל כדאי גם לשים לב לנוכחות הנשית המודגשת בפרשה זו, נוכחות שמשנה את פני האירועים והעולם העתיד לבוא – עד ימינו: המיילדות –שפרה ופועה, יוכבד – אם משה, מרים – אחותו, בת פרעה, בנות יתרו כהן מדין, ולבסוף – לפחות בפרשה זו – ציפורה אשת משה.  כל אלו ועוד רבות וטובות גם בהמשך.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon586.pdf

לפרשת שמות שלוש הפטרות שונות לגמרי בשלושה ספרי נביאים שונים.
ההפטרה לפי מנהג אשכנז היא בספר ישעיהו כ"ז ו – כ"ח יג (בתוספת שני פסוקים מפרק כ"ט) 
ההפטרה לפי מנהג הספרדים היא בספר ירמיהו מפרק א' א – ב' ג
וההפטרה לפי מנהג התימנים היא בספר יחזקאל ט"ז א-יד

http://www.פרשת-שבוע.com/2015/01/haftarat-shmot.html

לכולנו – שבת של טוב ונועם, רוגע ועונג – שבת שלום!

 

*************************************************

ערש"ק פרשת וַיְחִ֤י,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_12.html

פרשת השבוע מסכמת את החומש הראשון של התורה.  זהו סיכום של תקופה החל מבריאת העולם ועד למותו של השלישי מאבותינו, יעקב, ולבסוף גם מותו של יוסף בגיל מאה ועשר שנים.

בסוף קריאת כל פרשה המסיימת חומש, נהוג בבתי הכנסת של לקרוא "חזק, חזק ונתחזק."

בתחילת הפרשה, אחרי שבע עשרה שנים במצרים, יעקב מבקש מיוסף ומשביע אותו, אַל-נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם: (בראשית מח, כט).  יעקב גם מברך את בניו של יוסף, הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל-רָ֗ע יְבָרֵךְ֘ אֶת-הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ:  (מח, טז), ופסוק זה ידוע עד היום לברכה לבני נוער.

יעקב גם מכנס את בניו ומבקש לספר להם את עתידם.  אלא שבקריאת ברכת יעקב לבניו אין הרבה על העתיד, הדברים טעונים פירוש, ובחלקם גם אזכורי ביקורת.  על כך מפרש רש"י, "בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים:"  כלומר, לא גלה להם יעקב דברים על אחרית הימים.

עם מותו, נחנט יעקב ומצרים בוכים אותו 70 יום – 40 ימי חניטה ועוד 30 ימי אבל.  רש"י מסביר שמותו של יעקב נגע למצרים "לפי שבאה להם ברכה לרגלו, שכלה הרעב, והיו מי נילוס מתברכין:"  יעקב נקבר במערת המכפלה, כפי שביקש, ובליווי עצום ממצרים.

גם יוסף מבקש להיקבר בארץ כנען, כשיגיע זמנם של בני ישראל לשוב לארצם ממצרים.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon585.pdf

הפטרת פרשת ויחי היא בספר מלכים א' פרק ב, פסוקים א-יב.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/12/haftara-parashat-vayechi.html

שתהיה לכולנו שבת נעימה ורגועה למנוחה ולהנאה – שבת שלום!

********************************************************

ערש"ק פרשת וַיִּגַּ֨שׁ,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_11.html

יום שלישי הקרוב הוא עשרה בטבת – היום בו החל המצור על ירושלים בידי נבוכדנצר מלך בבל (588 לפנה"ס) אחד מימי התענית על חורבן בית המקדש, ובימינו נקבע גם כיום הקדיש הכללי לזכר חללי השואה שיום מותם לא נודע. זיכרון העבר מאפשר לנו את הפנים לעתיד. הקשר בין העבר שלנו כעם ישראל לבין הווייתנו וקיומנו הוא בלתי נמנע; והוא המפתח לעתיד שלנו.

פרשת השבוע היא המשך ישיר של הפרשות הקודמות עם יוסף במצרים. בסוף הפרשה הקודמת, יוסף סועד עם אחיו שהביאו איתם את בנימין, ועדיין הם אינם יודעים את זהותו. הוא שולח אותם לדרכם אך "שותל" את הגביע שלו בשק של בנימין.

עוד הם בדרך לצאת העיר, והממונה על בית יוסף רודף אחריהם כדי "לאתר" את הגביע "הגנוב." הגביע נמצא כמובן בשק של בנימין שמתבקש לחזור עם האחראי אל בית יוסף. כמובן שהאחים אינם מפקירים את בנימין כי יהודה הבטיח לאביו יוסף, אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם-לֹ֨א הֲבִֽיאֹתִ֤יו אֵלֶ֨יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְךָ֖ כָּל-הַיָּמִֽים: (בראשית מג, ט).

עכשיו כשחייו של בנימין מוטלים על הכף, יהודה הוא זה שניגש אל יוסף ומדבר אליו. הוא מספר ליוסף על אותה ערבות לבנימין שהבטיח ליעקב. מימוש הערבות הזאת בא בבקשתו של יהודה ליוסף, וְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב-נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם-אֶחָֽיו: (בראשית מה, לג).

הערבות ההדדית אותה אנו מכירים בימינו אנו מקורה באותה ערבות אחים הנקראת בפרשה שלנו. המחויבות האישית של כל אחד מאתנו כלפי האחר ביצירת חברה טובה יותר – היא בדיוק הערך אותו ייסד יהודה עוד בפרשה הקודמת ומיישם אותו בפרשת השבוע. ומכאן נלמד הדבר ובא לידי ביטוי חברתי בישראל עד היום.

מיד אחר כך יוסף מתוודע לאחיו, והם מוכי הלם. הוא שולח אותם להביא גם את יעקב למצרים על מנת לשרוד את שנות הרעב הנותרות.

בד בבד עושה יוסף במצרים מהפכה כלכלית בכך שהמצרים, חוץ מאשר הכוהנים המצריים, משעבדים עצמם מרצון ואת כל אשר להם לפרעה מלך מצרים בתמורה לאוכל. לטובת הגברת השליטה והאכיפה, יוסף משנה למצרים את מקום מגוריהם הקבוע אל מקום אחר.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon584.pdf

הפטרת פרשת ויגש היא בספר יחזקאל פרק ל"ז פסוק טו עד פסוק כ"ח.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/12/haftarat-parashat-vayigash.html

לכולנו שבת חמימה ונעימה – שבת שלום!

*********************************************************************

ערש"ק פרשת מִקֵּ֖ץ,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_10.html

לכבוד שבת חנוכה, לאחר קריאת הפרשה אנו קוראים בנביאים את ההפטרה והפעם בספר זכריה על חזון הגאולה ושם, רָנִּ֥י וְשִׂמְחִ֖י בַּת-צִיּ֑וֹן (זכריה ב, יד).  ובין השאר, רואה הנביא וְהִנֵּ֣ה מְנוֹרַת֩ זָהָ֨ב כֻּלָּ֜הּ (ד, ב) עם הנרות דלוקות עליה; ובסיום, המסר אל זרובבל, ראש הגולה וממנהיגי שיבת ציון שאחרי חורבן בית ראשון ובונה בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס, לֹ֤א בְחַ֙יִל֙ וְלֹ֣א בְכֹ֔חַ כִּ֣י אִם-בְּרוּחִ֔י אָמַ֖ר ה' צְבָאֽוֹת: (ד, ו).

לפני המוות שזרעו היוונים, מטרתם הייתה הרס ושיממון הרוח, ותקופת שנת 138 לפנה"ס, צוינה כניצחון על היוונים והמתייוונים שניסו לעקור את רוח היהדות מעם ישראל – וזה לגמרי בלתי אפשרי – וזהו ניצחון הרוח.  הדלקת המנורה מחדש בבית המקדש הפכה לגירוש החושך ששרר בעטין של גזירות אנטיוכוס והפך לסמל האור על מגוון פירושיו.  הדברים מתועדים במקורות יהודיים ולא יהודיים מבוססים כדוגמת כתבי יוסף בן מתתיהו, ספרי המקבים, המשנה, ועוד.

אפרופו אור, עם ישראל ברמתו המוסרית מופקד להיות אור לגויים, כמו שאומר הנביא ישעיהו, וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ (ישעיהו מט, ו), וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם (מב,ו), וכמובן הפסוק הידוע, וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ (ס, ג).

בימים אלו אנו מאירים בכל יום יותר ויותר, ועדיין לא חוסכים הגויים מאתנו.  אנו חווים אירועי אנטישמיות ברחבי העולם, אלא שהאור יגרש את החושך.

פרשת מקץ היא המשך ישיר לפרשה הקודמת, אשר על כן גם היא מרתקת מאד לקריאה בשל ריבוי האירועים העוקבים את גלגולו של יוסף למצרים ובסוף הפרשה הקודמת – שהייתו, על לא עוול בכפו – בכלא.

שם, פתר חלומות לשר המשקים ולשר האופים.  פתרונותיו של יוסף אכן התגשמו.  יוסף בקש משר האופים החוזר למלא את תפקידו, לדבר בשמו ולטובתו כדי להשתחרר מהכלא.  הפרשנים מלמדים אותנו שיוסף אמנם בטח בה', אך עצם פנייתו לשר האופים, שדי שכח מיוסף, גרמה לו שיישאר שנתיים נוספות בכלא.  ללמדו לקראת כניסתו לתפקיד הבא שלו, שלא יבטח בהם.

וזו תחילת פרשת השבוע: וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם (בראשית מא, א).  קריאת הפרשה גורמת לנו לחשוב על חלומות ומשמעותן – שזה נושא מעניין כשלעצמו.  יוסף עולה לגדולה, האחים באים לקנות אוכל במצרים ויוסף מתכחש להם, ומכריח אותם להביא גם את בנימין איתם למצרים.  היריעה קצרה כאן לפרט.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon583.pdf

הפטרת שבת חנוכה היא בספר זכריה ב', יד – ד', ז

https://www.פרשת-שבוע.com/2014/12/haftara-hanukka-behalotcha.html

שתהיה לכולנו שבת של רון, אור ושמחה – שבת שלום!

**********************************************

ערש"ק פרשת     וַיֵּ֣שֶׁב

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_9.html

השבוע עבר עלינו בהתרגשות לקראת חג חנוכה, הסביבה לובשת חג, סופגניות קורצות לנו מכל פינה, ובע"ה בשבוע הבא נדליק נר ראשון של חנוכה.

רצף אירועים מאד מעניין ומרתק נפתח בפנינו בפרשת השבוע.  יעקב חוזר לארץ כנען, והוא אמור לשוב ארצה למנוחה ונחלה.  אלא ש… ליעקב העדפה לבנו יוסף: וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת-יוֹסֵף֙ מִכָּל-בָּנָ֔יו כִּֽי-בֶן-זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים: בראשית לז, ג.

בנוסף, יוסף חולם חלומות ומספר אותם למשפחתו.  כיוון שאותם חלומות מצביעים על התעלות של יוסף על משפחתו, הן מעוררים חוסר נוחות בקרב השומעים.

הדברים מתגלגלים אל מכירת יוסף לישמעאלים שמורידים את יוסף למצרים, כתונת הפסים חוזרת אל יעקב מגואלת בדם.  יעקב מתאבל על בנו ומסרב להתנחם.

בד בבד, יורד יהודה מגדולתו בקרב אחיו ונפתל אל תוך הקשר עם כלתו האלמנה.

יוסף מורד מצרימה ונמכר לשר הטבחים המצרי.  הכתוב מציין לנו, וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה-תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה: בראשית לט, ו.  אשת פוטיפר מנסה לפתות את יוסף לבילוי עמה, אך יוסף מסרב.  הוא שומר על רמת מוסריות גבוהה במיוחד.  אשת פוטיפר משקרת לגבי התנהגותו של יוסף, והוא נשלח לכלא.

גם בכלא יוסף ממונה על כולם, ושם הוא פותר חלומות של שר המשקים ושר האופים.  הוא מבקש משר המשקים לדבר בשמו ולהביא לשחרורו, אבל וְלֹֽא-זָכַ֧ר שַׂר-הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת-יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ: בראשית מ, כג.

רצף האירועים מלמד אותנו שאין כאן מקריות, והכל קשור בכל; דבר אחד מוביל לדבר האחר.

עוד יתברר לנו בפרשיות הבאות שמה שהתחיל כבר אז, נמשך עוד הלאה, וכל אלו הם חלק בלתי נפרד מהתהוותנו כעם ישראל – אף עד ימינו אנו.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon582.pdf

הפטרת פרשת וישב הינה בספר עמוס מפרק ב' פסוק ו ועד פרק ג' פסוק ח.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/12/haftarat-parashat-vayeshev.html

ברכת שבת של רוגע והתעלות נעימה לכולנו – שבת שלום!

********************************************************

ערש"ק פרשת וַיִּשְׁלַ֨ח,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_8.html

פרשת השבוע פותחת בהכנות של יעקב לקראת שיבתו ארצה.  הוא שולח שליחים לבדוק מה קורה בשטח לפני שהוא מגיע עם משפחתו המורחבת ורכושו העצום.  הוא מקבל את החדשות שעשו אחיו יוצא לקראתו, ונערך לתרחיש הגרוע מכל.  בתחילה, הוא עושה את מה שהוא חושב שעליו לעשות, ואח"כ, הוא פונה בתפילה  הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי-יָרֵ֤א אָֽנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן-יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל-בָּנִֽים: בראשית לג, יב.  אדם הנתון בצרה יעשה כל מה שהוא יכול כדי להיחלץ מהצרה ואז גם יפנה בתפילה לאלוקים.

יעקב שזוכר היטב את סיבת עזיבתו וקניית הבכורה מאחיו עשו בנזיד עדשים, חושש מתגובה שלילית של עשו.  לכן, שולח עדרי צאן ובקר מתנות לעשו על מנת להכין ולרכך את הקרקע לקראת בואו.  הכתוב משתף ומפרט אילו עדרים נבחרו לעשו, ואיך הם נשלחו אליו וכל אלו בעלי משמעות מאד לא מבוטלת.  גם הפגישה בין עשו ליעקב היא טעונת פירושים ומדרשים, אך הדרמה כפשוטה גם היא מרתקת לקריאה.

עוד בפרשה על דינה בת לאה ושְׁכֶ֧ם בֶּן-חֲמ֛וֹר הַֽחִוִּ֖י נְשִׂ֣יא הָאָ֑רֶץ, ואח"כ הולדת בנימין אחי יוסף לרחל, מותה וקבורתה בדרך אפרת הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻֽרַת-רָחֵ֖ל עַד-הַיּֽוֹם: בראשית לה, כ; מנין בני יעקב; מותו של יצחק וקבורתו על ידי בניו, ותולדות עשו.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon581.pdf

הפטרת וישלח היא בספר עובדיה.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/11/haftara-vayishlach.html

שתהיה לכולנו שבת חורפית ומבורכת – שבת שלום!

 

******************************************************

ערש"ק פרשת תּֽוֹלְדֹ֥ת,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_6.html

חודש חדש נפרש עלינו לטובה בע"ה, עם תקווה להתחדשות חורפית מרעננת של חודש כסלו, שתהיה לנו תמיד ברכה בכיס ובלב.

פרשת השבוע פותחת בהולדת עשו ויעקב, אחרי עקרות והריון לא קל של רבקה.  רמז מטרים לבאות מתגלה לנו כבר בהולדתם – יעקב הוא התאום השני המגיח לעולם מיד אחרי עשו, וְיָד֤וֹ אֹחֶ֨זֶת֙ בַּֽעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו בראשית כו, כו.

השניים גדלים לארח חיים שונה.  האחד, עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַֽעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם ישֵׁ֖ב אֹֽהָלִֽים: כז.  אופיים שונה ועל פי פרשנויות השוני בא לידי ביטוי בהתאם להתנהלותם.

הפרשה ממשיכה במכירת עשו את בכורתו – מעמדו כבן הבכור – ליעקב תמורת "נזיד עדשים."  מכאן גם בא הביטוי "בנזיד עדשים," כאשר מישהו מוותר על משהו בתמורה מאד זולה שאינה שוות ערך.

עשו מזלזל בבכורה, והזלזול הזה עולה לו בשלבים מאוחרים יותר של חייו.  ללמדנו לא להעריך את הקיים לנו ולא למכור את עצמנו בזול.

בתמורה לבכורה – יעקב נותן לעשו "נזיד עדשים," בדיוק כמוסכם ביניהם.  ללמדנו שקניין של משהו חייב לבוא עם תמורה.  ללא תמורה, אין תוקף לחילופין.

הפרשה ממשיכה עם התפתחויות מרתקות כולל דין ובדברים בין יצחק לאבימלך מלך גרר.  בין השאר, ומתקשר לימינו אנו – מתוך קנאה לעושרו וטובתו של יצחק, עבדי המלך סותמים בארות מים אשר חפרו עבדי אברהם.  בארות המים הם מקורות מים לא רק ליצחק, אלא לכל תושבי המקום.  אבל עבדי המלך חושבים במושגים של "גם לו גם לנו לא יהיה."  זה מזכיר לנו קצת את הפיגועים ההרסניים בארץ – טרור שמטרתו נזק גם בנפש וגם ברכוש.

הפרשה מסתיימת בברכת יצחק לבניו, וגלגולי האירועים גם שם מאד מרתקים וגורמים לנו לחשוב על ההשפעות של אותן ברכות מאז ועד ממש לימינו אנו.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon579.pdf

הפטרת פרשת תולדות הינה בספר מלאכי מתחילת הספר ועד פרק ב' פסוק ז.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/11/haftara-toldot.html

שתהיה לנו שבת של טל ומטר לברכה על פני האדמה.  שבת שלום!

 

 

******************************************

ערש"ק פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_5.html

פרשת השבוע, בסמיכות לסיפור עקידת יצחק הנועלת את הפרשה הקודמת, פותחת בסיכום חייה של שרה אמנו, וַיִּֽהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה: בראשית כג, א.  ומפרש שם רש"י שכל סדרת שנים מוזכרת לעצמה כי הייתה שרה בת 100, כמו בת 20 שלא חטאה, ובת 20 יפה ותמה כמו ילדה שהיא בת  7 שנים, וכל אלו היו 127 שנים שהן שוות לטובה.

אברהם מבקש לקבור את שרה, ומציג עצמו לבני חת תושבי הארץ, גֵּר-וְתוֹשָׁ֥ב אָֽנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם, ומסביר שם רש"י, אם אתם מקבלים אותי – אני גר מארץ אחרת שבא להתיישב עמכם, ועל פי המדרש, אם אינכם מקבלים אותי – אני תושב משום שהארץ הזאת מובטחת לי ע"י הקב"ה.

אברהם מבקש את מערת המכפלה אשר בבעלות עפרון החתי, לקבורה.  בני חת ועפרון מציעים לאברהם את המערה ללא תשלום אך אברהם מתעקש לשלם עבור מערת המכפלה.  אברהם יוצר את אחיזתו החוקית בארץ עוד טרם הגשמת הבטחת הארץ.  זהו תיעוד ללא עוררין שאברהם קנה את מערת המכפלה ושלם עליה בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א ורש"י כותב שם: "אשלם כל שוויה, וכן דוד אמר לארוונה בכסף מלא (דברי הימים א כא, כד): על קניית ירושלים – יבוס – מבעלי האדמה, ארוונה, בכסף מלא, וכך תועד: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִיד, לְאָרְנָן, לֹא, כִּי-קָנֹה אֶקְנֶה בְּכֶסֶף מָלֵא:  …וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן, בַּמָּקוֹם, שִׁקְלֵי זָהָב, מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת." וכן הכתוב בשמואל ב, פרק כד, פס' יח-כה.  ירושלים, גם היא, נקנתה בכסף מלא.

מידי שנה בשבת זו, מגיעות משפחות רבות לשישי-שבת בחברון לציין את פרשת חיי שרה באופן חגיגי והמוני.

הפרשה ממשיכה עם נישואי יצחק לרבקה ומסתיימת בצאצאי אברהם וישמעאל.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon579.pdf

הפטרת פרשת חיי שרה היא בספר מלכים א' פרק א עד פסוק ל"א.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/11/Chayey-sara-haftara.html

שתהיה לכולנו שבת של בשורות טובות, נועם ורוגע – שבת שלום!

***********************************************

ערש"ק פרשת וַיֵּרָ֤א,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_4.html

פרשת השבוע פותחת בפסוק, וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵֽלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א בראשית יח, א, ומפרש רש"י שאחרי המילה, בא הקב"ה לבקר את אברהם.  מכאן ניתן ללמוד על ביקור חולים.  מיד לאחר מכן מגיעים שלושת המלאכים ואברהם מלמד אותנו על הכנסת אורחים שהפכה למופת.  המלאכים מבשרים לאברהם על הולדתו העתידית של יצחק וממשיכים לדרכם.

ה' מודיע לאברהם על הפיכת סדום ועמורה, ואברהם מבקש להפר את רוע הגזרה בזכות צדיקים שאולי קיימים באותה עיר.  אגב, זהו אחד ההבדלים עליו מצביעים חז"ל בין אברהם לנח.  כשנח מתבשר על המבול, הוא מציית להוראות, אך אינו מנסה להציל עולם שלם.  אברהם מתבשר על השמדת עיר ומנסה לדון על דרכים להצלתה.

המלאכים פונים לסדום ולוט אחיינו של אברהם גם הוא מכניס אורחים.  בשל היותו הצדיק היחיד בסדום – הוא ומשפחתו ניצלים.  אשת לוט המביטה אחור בניגוד להוראות הופכת נציב מלח, ומדענים וחוקרי מקרא מצביעים על כך ששינויים טקטוניים באיזור הגיאוגרפי ההוא יצרו את ים המלח.

אחרי הולדת יצחק, שרה מגרשת את הגר ובנה ישמעאל.  ואחרי אירועים נוספים, מסתיימת הפרשה עם עקידת יצחק – השיא בניסיונות אברהם.  אברהם הוכיח מעל לכל ספק שהוא יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ ובשל כך הבטחת הזרע וברכה עולמית תתקיים בו לעד.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon578.pdf

הפטרת פרשת וירא בספר מלכים ב' פרק ד.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/11/vayera-haftara.html

שתהיה לנו שבת מבורכת ונעימה – שבת שלום!

 

************************************************************

ערש"ק פרשת לֶךְ-לְךָ֛,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_3.html

אחד ממאפייני הזהות הבלתי נמנעים שלנו הוא היותנו חלק מעם ישראל.  רובנו ככולנו אכפתיים מהעם, מהארץ, מהאירועים הלאומיים אותם אנו חווים, והיכן מקומנו בכל התמונה הישראלית.

פרשת השבוע מציגה לפנינו את אב ואם האומה – אברהם ושרה.  הפסוק הפותח הוא, וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל-אַבְרָ֔ם לֶךְ-לְךָ֛ מֵֽאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל-הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ: בראשית יב, א, ומפרש שם רש"י, לך לך – להנאתך ולטובתך.  הנאתו וטובתו של אברהם אבינו נפרשת, וללא ספק, גם ניכרת, תודה לאל, עד ימינו אנו.

פרשת השבוע רצופת אירועים החל בהתגלותו של האל לאברם.  במצוותו, נוסע אברם הכבד ברכוש לארץ כנען.  רעב פוקד את הארץ ואברם אינו נסמך על נסים אלא נוסע למצרים שם מתחכך בפרעה המלך. אח"כ חוזרים כולם לארץ כנען, ובנגב נפרד אברם מאחיינו לוט בשל העושר של שניהם.  לוט פונה לאזור סדום ועמורה – אזור עשיר ופורה.

לוט נופל בשבי מלחמת ארבעת המלכים נגד החמישה, ואברם אינו מתעלם מבשרו וחש לעזרתו.

לאחר מכן, הכתוב מספר לנו על הברית בין הבתרים – הבטחת הזרע והבטחת הארץ.

הפרשה מסתיימת עם סיפור הגר השפחה, הולדת ישמעאל וקביעת ברית המילה, וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵֽינֵיכֶֽם: וּבֶן-שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כָּל-זָכָ֖ר לְדֹרֹֽתֵיכֶ֑ם… וְהָֽיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם:  בראשית יז, יא-יג.

האירועים המצוינים בפרשה הם עתירי פרשנויות, מדרש ואגדה, והם למעשה באים ללמדנו על התנהגות ערכית והתנהלות בפני הבורא.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon577.pdf

הפרטת פרשת לך לך היא בספר ישעיהו מפרק מ' פסוק כז ועד פרק מ"א פסוק טז.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/10/lech-lech-haftara.html

שתהיה לנו שבת טובה, שבת של מנוחה ורוגע, שבת של שלום.

 

***********************************************************

ערש"ק פרשת נֹ֔חַ,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_2.html

השבוע חגגנו את ראש חודש מרחשוון.  הסתיו נפרש עלינו ואנחנו לקראת התחדשות עונתית. 

פרשת השבוע מספרת לנו על נח.  בסוף הפרשה הקודמת מוצג לנו נח בן למך.  למך, אביו של נח, חי 777 (!) שנים, דבר שלא היה תמוה בזמנו כי אנשים היו חיים עד גיל מופלג אף יותר.  ואולם, מעשי האדם לא עמדו בקנה אחד עם הבריאה ותכליתה.  בין השאר, אלוקים מחליט להגביל את שנות האדם ל-120.

בפסוק הפותח את הפרשה מסופר לנו כי נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו (בראשית ז, ט).  חוקרת המקרא נחמה ליבוביץ סוקרת בספרה את הפרשנויות השונות לפסוק זה ומראה איך חז"ל פירשו פסוק זה לאמר כי בדורותיו – יחסית לאנשים בדורו של נח – הוא היה צדיק.  בדור אחר – תלוי בדרגת המיטב של אחרים.  אלוקים מודיע לנח שהוא הולך למחות את העולם ומטיל על נח לבנות תיבה ולאסוף אליו מכל מיני החיות בטבע.  נח מציית.  הוא מציל את עצמו ועושה מה שצריך.  לשם השוואה, כשאלוקים מודיע בשורה דומה לאברהם בקשר לסדום ועמורה, אברהם מנהל משא ומתן עם האלוקים על מנת לבטל את הגזרה ולהציל את הערים.  זה אחד הדברים אותם מדגישים חז"ל לגבי נח בהשוואה לצדיקותו של אברהם, לדוגמה.

ללמדנו שעלינו לשאוף להתנהלות עצמית נכונה לא רק יחסית לסביבה שלנו, אלא בהתאם לקריטריונים אוניברסליים.  בנוסף, יש לגלות אכפתיות לכלל.  האדם אינו יחידאי בעולם.

עוד בפרשה, אחרי המבול שולח נח את היונה לבדוק את מצב הארץ וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה-זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ בראשית ח, יא, ומאז הופכת היונה עם עלה הזית לסמל השלום.  הקשת בענן היא סמל לאות הברית בעולם אֶת-קַשְׁתִּ֕י נָתַ֖תִּי בֶּֽעָנָ֑ן וְהָֽיְתָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הָאָֽרֶץ: ט, יג.  אחרי כן, סיפור מגדל בבל ממנו ניתן להסיק על היתרון של ריבוי שפות ותרבויות לעומת אחידות ומונוטוניות.  הפרשה מסיימת בתולדות אברהם אבינו.  על כך בפרשה הבאה.

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon576.pdf

ההפטרה היא בספר ישעיהו פרק נ"ד ועד פרק נ"ה ה כולל הסברים והקשר ההפטרה לפרשה.

http://www.פרשת-שבוע.com/2014/10/haftara-noach-reae-ki-teze.html

שתהיה על כולנו שבת נעימה וטובה, שבת של מנוחה.  שבת שלום!

 

************************************************************************

ערש"ק פרשת בְּרֵאשִׁ֖ית,

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01683_part_1.html

סיימנו את תקופת החגים עם שמחת התורה, הקריאה בפרשה האחרונה בספר דברים – פרשת וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה, וחיבורה הרצוף אל תחילת ספר בראשית בפרשת בראשית.  אחרי יום של אסרו חג, אנחנו מתרגשים אל עונת הסתיו ומכוונים את השעונים שלנו ואת התכניות שלנו בהתאם.  ומעל לכל – חזל"ש ככל האפשר.

פרשת השבוע פותחת בששת ימי בריאת העולם ושביתה ביום השביעי.  חוץ מהיום השני, נאמר על כל בריאה "כִּי-טוֹב," וביום השלישי, נאמר פעמיים כִּי-טֽוֹב על שני מעשי בראשית.  מכאן האמירה הידועה: "יום שלישי – פעמיים כי טוב."

הקריאה על בריאת העולם בספר בראשית מבררת לנו את תחילתו של העולם; ועדיין, גורמת ללא מעט תהיות ושאלות שאינן באות בקלות על פתרונן.  פרשנויות רבות נכתבו על בריאת העולם, ועדיין אין הבנתנו משגת את פשר כל המעשה.  משום כך, בתי כנסת שבדרך כלל הוגים בפירוש רש"י לפרשת השבוע, מדלגים על מנהגם זה בפרשת בראשית, ובמקומו מנהלים שיעור תורה אחר.

הצהרת מעשה הבריאה הוא שכל העולם נברא ע"י בורא עולם האחד.  תיעוד זה נועד להכחיש ולשלול קיום של אלוהות אחרת או אחרים שהייתה מעורבת או היו מעורבים בעניין הבריאה או חלקה.

הפרשן א. ש הרטום בספרי המקרא בעריכת מ. ד. קאסוטו מצביע על התאמה מספרית המבוססת על המספר שבע: השם "אלוקים" מופיע 35 פעמים – כפולה של שבע, השם "ארץ" – 21 פעמים, כי טוב – שבע פעמים, ביום השביעי יש שלושה משפטים בני שבע מלים, והפסוק הראשון של התורה מורכב משבע מלים.  וקדושת היום השביעי מודגשת כי היא קיימת ועומדת מימי בראשית.

 

עלון הידברות מציע מאמרים נוספים לשבת זו:

https://gocache.shidur.net/2017/alon575.pdf

 

הפטרת בראשית מתחילה בספר ישעיהו פרק מ"ב פסוק ה'.

https://www.xn—-2hcm6cgyhbh.com/2014/10/haftara-bereshit.html

 

לכולנו – שבת של התחדשות ורעננות.  שבת שלום.

לכולנו שבת שמחה ומהנה.  שבת שלום!