הפגישה עם ראש עיריית פרושוביץ 
אנחנו נכנסים לפגישה אצל ראש העיריה , ‎בחור צעיר חדש בתפקיד הראשון שאני פוגש שדובר אנגלית ושולט היטב בטכנולוגית המחשב . יש לו בחדר מסך גדול מחובר לנייד וכל נושא שמדברים עליו הוא מקרין על המסך חומרים ויזואליים שעוזרים לקדם את הדיון .
בחדר נמצאים בפגישה מלבד ראש העירייה אבי ואני גם חברו הטוב של אבי פלוק שדואג לכל ענייני אבי בעיירה , הוא גם האדם שמחזיק במפתח לבית הקברות היהודי ומוזנק בכל פעם שמגיע משהו לבקר ולהתפלל במקום . 
ראש העיריה כנראה פוליטיקאי משופשף ודינמי מכניס צלם עיתונות לפגישה שמצלם מספר תמונות ויוצא להפיץ את הידיעה באמצעות הטוויטר והעיתונות המקומית .
הפגישה היא פגישת הכנה לאירוע וראש העירייה מוטרד מהנאום שאבי יישא באירוע ומנסה להתעניין במסרים , אצלי בראש מתגבשת ההבנה שהפולנים של היום מצטערים במידה כזו או אחרת על "הסתלקות" היהודים מחייהם אולי בגלל שאין להם את מי להאשים בקשיי היום יום של האזרח הפשוט בפולין של היום , אולי בכל זאת הם מבינים שליהודים הייתה תרומה לכלכלה הפולנים .
רובם ככולם מאוד סימפטיים ,מתורבתים , מדברים בנוסטלגיה חביביה עלינו ,מוסיפה לשקט הדתי גם התפיסה הפייסנית כלפי יהודים שאימצה הכנסייה הנוצרית בעיקר תחת שני האפיפיורים האחרונים . 
כשאני אומר את זה לאבי הוא אומר לי בצורה אוטומטית ״אריה אל תבלבל , זה בזכות זה שיש לנו מדינה חזקה ואיכותית״.
אני צופה בפגישה שמתקיימת מול עיניי ואני חושב לעצמי איזו ניגודיות :
ראש העיריה צעיר , פולני נוצרי בכל מקום בפולין סממנים נוצריים בולטים בחדר צלב גדול , בסמל העיר פרושוביץ מוטבע דיוקנו של יוחנן המטביל (שלפי האמונה הנוצרית הטביל את ישו היהודי לנצרות) שנקרא כאן יאן , האיש פוליטיקאי ברמ"ח אבריו , ואבי מבוגר יהודי מייצג את הסיפור היהודי בעיני תושבי העיירה , חסר סממני כבוד והתנהגות פוליטיים אך מצויד בניסיון חיים , מפוקח ערני ובעיקר גמיש כנאמר במקורותינו " לעולם יהא אדם רך כקנה, ואל יהא קשה כארז". 
אבי מאמץ את כל יכולתו ובעיקר ניסיונו לזכות באהדת הראש העיר ,בידיו עתידו של בית הקברות היהודי המקומי והמשך הסיפור היהודי של היהודים שנעלמו מהמקום מאוג' שנת 1942 .
את ראש העיר מטריד בעיקר מה יגיד אבי בטקס ושחס וחלילה לא יגיד דבר בניגוד לחוק הפולני שעבר לאחרונה בפולין שאסור להטיל על הפולנים אחריות לשואת היהודים .
ואבי חושב בפרקטיקה של החיים (במה שמכנים חז"ל "רך כקנה" – גמישות התנהגותית) איך לקדם את שיתוף הפעולה הפולני ישראלי לטובת האינטרסים המשותפים ובפרקטיקה ? ביקורים הדדיים , החלפת דעות באמצעים מתקדמים , חינוך הנוער להיכרות והערכה הדדיים ואפילו ניקיון בית הקברות מהעשבייה שפשטה בו . 
כזה הוא אבי – זוכר ומזכיר את העבר , חיי ונהנה את ההווה , ודואג ומטפח באופטימיות את העתיד. 
בסוף הפגישה יוצא אבי מרוצה מהפגישה תוך שהוא מסביר לי ״ראית אני חושב כמוהם , אני מבין את שמטריד אותו ובסוף התקדמנו כולנו גם אנחנו וגם הפולנים ״ ואז משפט שאבי הכי אוהב להגיד לאנשים אבל בעיקר לעצמו הייתה
פגישה טובה ?״ אבי אומר את זה כביכול בשאלה אבל למעשה זו לא השאלה זו התשובה .
ואני את אבי מכיר , אבל ראש העיריה היה בשבילי הפתעה מרעננת נעימה וטובה , אנחנו היהודים באופטימיות הטבועה בנו תמיד העדפנו לראות את חצי הכוס המלאה ולהתרכז בה ובבניית העתיד , אבותינו נהגו על פי הציווי לברך בכל הזדמנות שמחה ועצובה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה " , הפגישה הזו היא הגשמת הציווי הזה הלכה למעשה . 
את מה שביקשתי בפגישה לגבי החיפוש שלי לעצמי קיבלתי …
הפוסט הבא – הטקס .